תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק נא

א  למנצח, מזמור לדויד.
ב  בבוא-אליו, נתן הנביא--    כאשר-בא, אל-בת-שבע.
ג  חונני אלוהים כחסדך;    כרוב רחמיך, מחה פשעיי.
ד  הרב, כבסני מעווני;    ומחטאתי טהרני.
ה  כי-פשעיי, אני אדע;    וחטאתי נגדי תמיד.
ו  לך לבדך, חטאתי,    והרע בעיניך, עשיתי:
למען, תצדק בדוברך--    תזכה בשופטך.
ז  הן-בעוון חוללתי;    ובחטא, יחמתני אימי.
ח  הן-אמת, חפצת בטוחות;    ובסתום, חכמה תודיעני.
ט  תחטאני באיזוב ואטהר;    תכבסני, ומשלג אלבין.
י  תשמיעני, ששון ושמחה;    תגלנה, עצמות דיכית.
יא  הסתר פניך, מחטאיי;    וכל-עוונותיי מחה.
יב  לב טהור, ברא-לי אלוהים;    ורוח נכון, חדש בקרבי.
יג  אל-תשליכני מלפניך;    ורוח קודשך, אל-תיקח ממני.
יד  השיבה לי, ששון ישעך;    ורוח נדיבה תסמכני.
טו  אלמדה פושעים דרכיך;    וחטאים, אליך ישובו.
טז  הצילני מדמים, אלוהים--    אלוהי תשועתי:
תרנן לשוני,    צדקתך.
יז  אדוניי, שפתיי תפתח;    ופי, יגיד תהילתך.
יח  כי, לא-תחפוץ זבח ואתנה;    עולה, לא תרצה.
יט  זבחי אלוהים,    רוח נשברה:
לב-נשבר ונדכה--    אלוהים, לא תבזה.
כ  היטיבה ברצונך, את-ציון;    תבנה, חומות ירושלים.
כא  אז תחפוץ זבחי-צדק,    עולה וכליל;
אז יעלו על-מזבחך    פרים.