תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק טז

א  מכתם לדויד:    שומרני אל, כי-חסיתי בך.
ב  אמרת ליהוה, אדוניי אתה;    טובתי, בל-עליך.
ג  לקדושים, אשר-בארץ המה;    ואדירי, כל-חפצי-בם.
ד  ירבו עצבותם,    אחר מהרו:
בל-אסיך נסכיהם מדם;    ובל-אשא את-שמותם, על-שפתיי.
ה  יהוה, מנת-חלקי וכוסי--    אתה, תומיך גורלי.
ו  חבלים נפלו-לי, בנעימים;    אף-נחלת, שפרה עליי.
ז  אברך--את-יהוה, אשר יעצני;    אף-לילות, ייסרוני כליותיי.
ח  שיוויתי יהוה לנגדי תמיד:    כי מימיני, בל-אמוט.
ט  לכן, שמח ליבי--ויגל כבודי;    אף-בשרי, ישכון לבטח.
י  כי, לא-תעזוב נפשי לשאול;    לא-תיתן חסידך, לראות שחת.
יא  תודיעני,    אורח חיים:
שובע שמחות, את-פניך;    נעימות בימינך נצח.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ