תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק סט

א  למנצח על-שושנים לדויד.
ב  הושיעני אלוהים--    כי באו מים עד-נפש.
ג  טבעתי, ביוון מצולה--    ואין מועמד;
באתי במעמקי-מים,    ושיבולת שטפתני.
ד  יגעתי בקוראי, ניחר גרוני:    כלו עיניי--מייחל, לאלוהיי.
ה  רבו, משערות ראשי--    שונאיי חינם:
עצמו מצמיתיי, אויביי שקר--    אשר לא-גזלתי, אז אשיב.
ו  אלוהים--אתה ידעת, לאיוולתי;    ואשמותיי, ממך לא-נכחדו.
ז  אל-יבושו בי, קוויך--    אדוניי יהוה, צבאות:
אל-ייכלמו בי מבקשיך--    אלוהי, ישראל.
ח  כי-עליך, נשאתי חרפה;    כיסתה כלימה פניי.
ט  מוזר, הייתי לאחיי;    ונוכרי, לבני אימי.
י  כי-קנאת ביתך אכלתני;    וחרפות חורפיך, נפלו עליי.
יא  ואבכה בצום נפשי;    ותהי לחרפות לי.
יב  ואתנה לבושי שק;    ואהי להם למשל.
יג  ישיחו בי, יושבי שער;    ונגינות, שותי שיכר.
יד  ואני תפילתי-לך יהוה, עת רצון--    אלוהים ברוב-חסדך;
ענני,    באמת ישעך.
טו  הצילני מטיט, ואל-אטבעה;    אינצלה משונאיי, וממעמקי מים.
טז  אל-תשטפני, שיבולת מים--    ואל-תבלעני מצולה;
ואל-תאטר-עליי באר    פיה.
יז  ענני יהוה, כי-טוב חסדך;    כרוב רחמיך, פנה אליי.
יח  ואל-תסתר פניך, מעבדך:    כי-צר-לי, מהר ענני.
יט  קורבה אל-נפשי גאלה;    למען אויביי פדני.
כ  אתה ידעת--חרפתי ובושתי, וכלימתי;    נגדך, כל-צורריי.
כא  חרפה, שברה ליבי--    ואנושה:
ואקווה לנוד ואין;    ולמנחמים, ולא מצאתי.
כב  וייתנו בברותי ראש;    ולצמאי, ישקוני חומץ.
כג  יהי-שולחנם לפניהם לפח;    ולשלומים למוקש.
כד  תחשכנה עיניהם, מראות;    ומותניהם, תמיד המעד.
כה  שפוך-עליהם זעמך;    וחרון אפך, ישיגם.
כו  תהי-טירתם נשמה;    באוהליהם, אל-יהי יושב.
כז  כי-אתה אשר-הכית רדפו;    ואל-מכאוב חלליך יספרו.
כח  תנה-עוון, על-עוונם;    ואל-יבואו, בצדקתך.
כט  יימחו, מספר חיים;    ועם צדיקים, אל-ייכתבו.
ל  ואני, עני וכואב;    ישועתך אלוהים תשגבני.
לא  אהללה שם-אלוהים בשיר;    ואגדלנו בתודה.
לב  ותיטב ליהוה, משור פר;    מקרין מפריס.
לג  ראו ענווים ישמחו;    דורשי אלוהים, ויחי לבבכם.
לד  כי-שומע אל-אביונים יהוה;    ואת-אסיריו, לא בזה.
לה  יהללוהו, שמיים וארץ;    ימים, וכל-רומש בם.
לו  כי אלוהים, יושיע ציון, ויבנה, ערי יהודה;    וישבו שם, וירשוה.
לז  וזרע עבדיו, ינחלוה;    ואוהבי שמו, ישכנו-בה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ