תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קו

א  הללו-יה:
הודו ליהוה כי-טוב--    כי לעולם חסדו.
ב  מי--ימלל, גבורות יהוה;    ישמיע, כל-תהילתו.
ג  אשרי, שומרי משפט;    עושה צדקה בכל-עת.
ד  זוכרני יהוה, ברצון עמך;    פוקדני, בישועתך.
ה  לראות, בטובת בחיריך--    לשמוח, בשמחת גוייך;
להתהלל,    עם-נחלתך.
ו  חטאנו עם-אבותינו;    העווינו הרשענו.
ז  אבותינו במצריים,    לא-השכילו נפלאותיך--
לא זכרו,    את-רוב חסדיך;
וימרו על-ים    בים-סוף.
ח  ויושיעם, למען שמו--    להודיע, את-גבורתו.
ט  ויגער בים-סוף, ויחרב;    ויוליכם בתהומות, כמדבר.
י  ויושיעם, מיד שונא;    ויגאלם, מיד אויב.
יא  ויכסו-מים צריהם;    אחד מהם, לא נותר.
יב  ויאמינו בדבריו;    ישירו, תהילתו.
יג  מיהרו, שכחו מעשיו;    לא-חיכו, לעצתו.
יד  ויתאוו תאווה, במדבר;    וינסו-אל, בישימון.
טו  וייתן להם, שאלתם;    וישלח רזון בנפשם.
טז  ויקנאו למשה, במחנה;    לאהרון, קדוש יהוה.
יז  תפתח-ארץ, ותבלע דתן;    ותכס, על-עדת אבירם.
יח  ותבער-אש בעדתם;    להבה, תלהט רשעים.
יט  יעשו-עגל בחורב;    וישתחוו, למסכה.
כ  וימירו את-כבודם;    בתבנית שור, אוכל עשב.
כא  שכחו, אל מושיעם--    עושה גדולות במצריים.
כב  נפלאות, בארץ חם;    נוראות, על-ים-סוף.
כג  ויאמר,    להשמידם:
לולי, משה בחירו--    עמד בפרץ לפניו;
להשיב חמתו,    מהשחית.
כד  וימאסו, בארץ חמדה;    לא-האמינו, לדברו.
כה  ויירגנו באוהליהם;    לא שמעו, בקול יהוה.
כו  ויישא ידו להם--    להפיל אותם, במדבר.
כז  ולהפיל זרעם, בגויים;    ולזרותם, בארצות.
כח  וייצמדו, לבעל פעור;    ויאכלו, זבחי מתים.
כט  ויכעיסו, במעלליהם;    ותפרוץ-בם, מגפה.
ל  ויעמוד פינחס, ויפלל;    ותיעצר, המגפה.
לא  ותיחשב לו, לצדקה;    לדור ודור, עד-עולם.
לב  ויקציפו, על-מי מריבה;    ויירע למשה, בעבורם.
לג  כי-המרו את-רוחו;    ויבטא, בשפתיו.
לד  לא-השמידו, את-העמים--    אשר אמר יהוה להם.
לה  ויתערבו בגויים;    וילמדו, מעשיהם.
לו  ויעבדו את-עצביהם;    ויהיו להם למוקש.
לז  ויזבחו את-בניהם, ואת-בנותיהם--    לשדים.
לח  וישפכו דם נקי, דם-בניהם ובנותיהם--    אשר זיבחו, לעצבי כנען;
ותחנף הארץ,    בדמים.
לט  ויטמאו במעשיהם;    ויזנו, במעלליהם.
מ  וייחר-אף יהוה בעמו;    ויתעב, את-נחלתו.
מא  וייתנם ביד-גויים;    וימשלו בהם, שונאיהם.
מב  וילחצום אויביהם;    וייכנעו, תחת ידם.
מג  פעמים רבות,    יצילם:
והמה, ימרו בעצתם;    וימוכו, בעוונם.
מד  וירא, בצר להם--    בשומעו, את-רינתם.
מה  ויזכור להם בריתו;    ויינחם, כרוב חסדיו.
מו  וייתן אותם לרחמים--    לפני, כל-שוביהם.
מז  הושיענו, יהוה אלוהינו,    וקבצנו, מן-הגויים:
להודות, לשם קודשך;    להשתבח, בתהילתך.
מח  ברוך יהוה אלוהי ישראל,    מן-העולם ועד העולם--
ואמר כל-העם    אמן:
הללו-יה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ