תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק צב

א  מזמור שיר, ליום השבת.
ב  טוב, להודות ליהוה;    ולזמר לשמך עליון.
ג  להגיד בבוקר חסדך;    ואמונתך, בלילות.
ד  עלי-עשור, ועלי-נבל;    עלי היגיון בכינור.
ה  כי שימחתני יהוה בפועלך;    במעשי ידיך ארנן.
ו  מה-גדלו מעשיך יהוה;    מאוד, עמקו מחשבותיך.
ז  איש-בער, לא יידע;    וכסיל, לא-יבין את-זאת.
ח  בפרוח רשעים, כמו עשב, ויציצו, כל-פועלי אוון:    להישמדם עדי-עד.
ט  ואתה מרום--    לעולם יהוה.
י  כי הנה אויביך, יהוה--    כי-הנה אויביך יאבדו:
יתפרדו,    כל-פועלי אוון.
יא  ותרם כראם קרני;    בלותי, בשמן רענן.
יב  ותבט עיני,    בשוריי:
בקמים עליי מרעים--    תשמענה אוזניי.
יג  צדיק, כתמר יפרח;    כארז בלבנון ישגה.
יד  שתולים, בבית יהוה;    בחצרות אלוהינו יפריחו.
טו  עוד, ינובון בשיבה;    דשנים ורעננים יהיו.
טז  להגיד, כי-ישר יהוה;    צורי, ולא-עוולתה בו.