תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קב

א  תפילה, לעני כי-יעטוף--    ולפני יהוה, ישפוך שיחו.
ב  יהוה, שמעה תפילתי;    ושוועתי, אליך תבוא.
ג  אל-תסתר פניך, ממני--    ביום צר-לי:
הטה-אליי אוזנך;    ביום אקרא, מהר ענני.
ד  כי-כלו בעשן ימיי;    ועצמותיי, כמוקד ניחרו.
ה  הוכה-כעשב וייבש ליבי:    כי-שכחתי, מאכול לחמי.
ו  מקול אנחתי--    דבקה עצמי, לבשרי.
ז  דמיתי, לקאת מדבר;    הייתי, ככוס חורבות.
ח  שקדתי ואהיה--    כציפור, בודד על-גג.
ט  כל-היום, חירפוני אויביי;    מהולליי, בי נשבעו.
י  כי-אפר, כלחם אכלתי;    ושיקוויי, בבכי מסכתי.
יא  מפני-זעמך וקצפך--    כי נשאתני, ותשליכני.
יב  ימיי, כצל נטוי;    ואני, כעשב איבש.
יג  ואתה יהוה, לעולם תשב;    וזכרך, לדור ודור.
יד  אתה תקום, תרחם ציון:    כי-עת לחננה, כי-בא מועד.
טו  כי-רצו עבדיך, את-אבניה;    ואת-עפרה, יחוננו.
טז  וייראו גויים, את-שם יהוה;    וכל-מלכי הארץ, את-כבודך.
יז  כי-בנה יהוה ציון--    נראה, בכבודו.
יח  פנה, אל-תפילת הערער;    ולא-בזה, את-תפילתם.
יט  תיכתב זאת, לדור אחרון;    ועם נברא, יהלל-יה.
כ  כי-השקיף, ממרום קודשו;    יהוה, משמיים אל-ארץ הביט.
כא  לשמוע, אנקת אסיר;    לפתח, בני תמותה.
כב  לספר בציון, שם יהוה;    ותהילתו, בירושלים.
כג  בהיקבץ עמים יחדיו;    וממלכות, לעבוד את-יהוה.
כד  עינה בדרך כוחי;    קיצר ימיי.
כה  אומר--אלי, אל תעלני בחצי ימיי:    בדור דורים שנותיך.
כו  לפנים, הארץ יסדת;    ומעשה ידיך שמיים.
כז  המה, יאבדו--    ואתה תעמוד:
וכולם, כבגד יבלו;    כלבוש תחליפם ויחלופו.
כח  ואתה-הוא;    ושנותיך, לא ייתמו.
כט  בני-עבדיך ישכונו;    וזרעם, לפניך ייכון.