תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק מא

א  למנצח, מזמור לדויד.
ב  אשרי, משכיל אל-דל;    ביום רעה, ימלטהו יהוה.
ג  יהוה, ישמרהו ויחייהו--ואושר בארץ;    ואל-תיתנהו, בנפש אויביו.
ד  יהוה--יסעדנו, על-ערש דווי;    כל-משכבו, הפכת בחולייו.
ה  אני-אמרתי, יהוה חונני;    רפאה נפשי, כי-חטאתי לך.
ו  אויביי--יאמרו רע לי;    מתיי ימות, ואבד שמו.
ז  ואם-בא לראות, שוא ידבר--ליבו, יקבוץ-אוון לו;    ייצא לחוץ ידבר.
ח  יחד--עליי יתלחשו, כל-שונאיי;    עליי--יחשבו רעה לי.
ט  דבר-בלייעל, יצוק בו;    ואשר שכב, לא-יוסיף לקום.
י  גם-איש שלומי, אשר-בטחתי בו--    אוכל לחמי;
הגדיל עליי    עקב.
יא  ואתה יהוה, חונני והקימני;    ואשלמה להם.
יב  בזאת ידעתי, כי-חפצת בי:    כי לא-יריע אויבי עליי.
יג  ואני--בתומי, תמכת בי;    ותציבני לפניך לעולם.
יד  ברוך יהוה, אלוהי ישראל--מהעולם, ועד העולם:    אמן ואמן.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ