תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק ל

א  מזמור: שיר-חנוכת הבית לדויד.
ב  ארוממך יהוה, כי דיליתני;    ולא-שימחת אויביי לי.
ג  יהוה אלוהיי--    שיוועתי אליך, ותרפאני.
ד  יהוה--העלית מן-שאול נפשי;    חייתני, מיורדי-בור.
ה  זמרו ליהוה חסידיו;    והודו, לזכר קודשו.
ו  כי רגע, באפו--    חיים ברצונו:
בערב, ילין בכי;    ולבוקר רינה.
ז  ואני, אמרתי בשלווי--    בל-אמוט לעולם.
ח  יהוה--    ברצונך, העמדת להררי-עוז:
הסתרת פניך;    הייתי נבהל.
ט  אליך יהוה אקרא;    ואל-אדוניי, אתחנן.
י  מה-בצע בדמי,    ברדתי אל-שחת:
היודך עפר;    היגיד אמיתך.
יא  שמע-יהוה וחונני;    יהוה, היה-עוזר לי.
יב  הפכת מספדי, למחול לי:    פיתחת שקי; ותאזרני שמחה.
יג  למען, יזמרך כבוד--    ולא יידום:
יהוה אלוהיי,    לעולם אודך.