תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
תהילים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
קנ
א למנצח על-ידותון-- מזמור לדויד.
ב אך אל-אלוהים, דומייה נפשי; ממנו, ישועתי.
ג אך-הוא צורי, וישועתי; משגבי, לא-אמוט רבה.
ד עד-אנה, תהותתו על-איש-- תרצחו כולכם:
כקיר נטוי; גדר, הדחויה.
ה אך משאתו, יעצו להדיח-- ירצו כזב:
בפיו יברכו; ובקרבם, יקללו-סלה.
ו אך לאלוהים, דומי נפשי: כי-ממנו, תקוותי.
ז אך-הוא צורי, וישועתי; משגבי, לא אמוט.
ח על-אלוהים, ישעי וכבודי; צור-עוזי מחסי, באלוהים.
ט בטחו בו בכל-עת, עם-- שפכו-לפניו לבבכם;
אלוהים מחסה-לנו סלה.
י אך, הבל בני-אדם-- כזב בני-איש:
במאזניים לעלות; המה, מהבל יחד.
יא אל-תבטחו בעושק, ובגזל אל-תהבלו:
חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב.
יב אחת, דיבר אלוהים--שתיים-זו שמעתי: כי עוז, לאלוהים.
יג ולך-אדוניי חסד: כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
תהילים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
קנ