תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קמ

א  למנצח, מזמור לדויד.
ב  חלצני יהוה, מאדם רע;    מאיש חמסים תנצרני.
ג  אשר חשבו רעות בלב;    כל-יום, יגורו מלחמות.
ד  שננו לשונם, כמו-נחש:    חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה.
ה  שומרני יהוה, מידי רשע--    מאיש חמסים תנצרני:
אשר חשבו,    לדחות פעמיי.
ו  טמנו גאים, פח לי--    וחבלים, פרשו רשת ליד-מעגל;
מוקשים שתו-לי    סלה.
ז  אמרתי ליהוה, אלי אתה;    האזינה יהוה, קול תחנוניי.
ח  יהוה אדוניי, עוז ישועתי;    סכות לראשי, ביום נשק.
ט  אל-תיתן יהוה, מאוויי רשע;    זממו אל-תפק, ירומו סלה.
י  ראש מסיביי--    עמל שפתימו יכסימו.
יא  יימוטו עליהם, גחלים:    באש יפילם; במהמורות, בל-יקומו.
יב  איש לשון, בל-ייכון בארץ:    איש-חמס רע--יצודנו, למדחפות.
יג  ידעתי--כי-יעשה יהוה, דין עני:    משפט, אביונים.
יד  אך צדיקים, יודו לשמך;    יישבו ישרים, את-פניך.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ