תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק צד

א  אל-נקמות יהוה;    אל נקמות הופיע.
ב  הינשא, שופט הארץ;    השב גמול, על-גאים.
ג  עד-מתיי רשעים יהוה:    עד-מתיי, רשעים יעלוזו.
ד  יביעו ידברו עתק;    יתאמרו, כל-פועלי אוון.
ה  עמך יהוה ידכאו;    ונחלתך יענו.
ו  אלמנה וגר יהרוגו;    ויתומים ירצחו.
ז  ויאמרו, לא יראה-יה;    ולא-יבין, אלוהי יעקוב.
ח  בינו, בוערים בעם;    וכסילים, מתיי תשכילו.
ט  הנוטע אוזן, הלוא ישמע;    אם-יוצר עין, הלוא יביט.
י  היוסר גויים, הלוא יוכיח:    המלמד אדם דעת.
יא  יהוה--יודע, מחשבות אדם:    כי-המה הבל.
יב  אשרי, הגבר אשר-תייסרנו יה;    ומתורתך תלמדנו.
יג  להשקיט לו, מימי רע--    עד ייכרה לרשע שחת.
יד  כי, לא-ייטוש יהוה עמו;    ונחלתו, לא יעזוב.
טו  כי-עד-צדק, ישוב משפט;    ואחריו, כל-ישרי-לב.
טז  מי-יקום לי, עם-מרעים;    מי-יתייצב לי, עם-פועלי אוון.
יז  לולי יהוה, עזרתה לי--    כמעט, שכנה דומה נפשי.
יח  אם-אמרתי, מטה רגלי;    חסדך יהוה, יסעדני.
יט  ברוב שרעפיי בקרבי--    תנחומיך, ישעשעו נפשי.
כ  היחוברך, כיסא הוות;    יוצר עמל עלי-חוק.
כא  יגודו, על-נפש צדיק;    ודם נקי ירשיעו.
כב  ויהי יהוה לי למשגב;    ואלוהיי, לצור מחסי.
כג  וישב עליהם, את אונם--    וברעתם יצמיתם;
יצמיתם,    יהוה אלוהינו.