תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק עג

א  מזמור, לאסף:
אך טוב לישראל אלוהים,    לברי לבב.
ב  ואני--כמעט, נטיו רגליי;    כאין, שופכו אשוריי.
ג  כי-קינאתי, בהוללים;    שלום רשעים אראה.
ד  כי אין חרצובות למותם;    ובריא אולם.
ה  בעמל אנוש אינמו;    ועם-אדם, לא ינוגעו.
ו  לכן, ענקתמו גאווה;    יעטוף-שית, חמס למו.
ז  יצא, מחלב עינמו;    עברו, משכייות לבב.
ח  ימיקו, וידברו ברע עושק;    ממרום ידברו.
ט  שתו בשמיים פיהם;    ולשונם, תיהלך בארץ.
י  לכן, ישוב עמו הלום;    ומי מלא, יימצו למו.
יא  ואמרו, איכה ידע-אל;    ויש דעה בעליון.
יב  הנה-אלה רשעים;    ושלווי עולם, השגו-חיל.
יג  אך-ריק, זיכיתי לבבי;    וארחץ בניקיון כפיי.
יד  ואהי נגוע, כל-היום;    ותוכחתי, לבקרים.
טו  אם-אמרתי, אספרה כמו;    הנה דור בניך בגדתי.
טז  ואחשבה, לדעת זאת;    עמל הוא בעיניי.
יז  עד-אבוא, אל-מקדשי-אל;    אבינה, לאחריתם.
יח  אך בחלקות, תשית למו;    הפלתם, למשואות.
יט  איך היו לשמה כרגע;    ספו תמו, מן-בלהות.
כ  כחלום מהקיץ--    אדוניי, בעיר צלמם תבזה.
כא  כי, יתחמץ לבבי;    וכליותיי, אשתונן.
כב  ואני-בער, ולא אדע;    בהמות, הייתי עימך.
כג  ואני תמיד עימך;    אחזת, ביד-ימיני.
כד  בעצתך תנחני;    ואחר, כבוד תיקחני.
כה  מי-לי בשמיים;    ועימך, לא-חפצתי בארץ.
כו  כלה שארי, ולבבי:    צור-לבבי וחלקי--אלוהים לעולם.
כז  כי-הנה רחקיך יאבדו;    הצמת, כל-זונה ממך.
כח  ואני, קרבת אלוהים--    לי-טוב:
שתי, באדוניי יהוה מחסי;    לספר, כל-מלאכותיך.