תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק נה

א  למנצח בנגינות, משכיל לדויד.
ב  האזינה אלוהים, תפילתי;    ואל-תתעלם, מתחינתי.
ג  הקשיבה לי וענני;    אריד בשיחי ואהימה.
ד  מקול אויב--מפני, עקת רשע:    כי-ימיטו עליי אוון, ובאף ישטמוני.
ה  ליבי, יחיל בקרבי;    ואימות מוות, נפלו עליי.
ו  יראה ורעד, יבוא בי;    ותכסני, פלצות.
ז  ואומר--מי-ייתן-לי אבר, כיונה:    אעופה ואשכונה.
ח  הנה, ארחיק נדוד;    אלין במדבר סלה.
ט  אחישה מפלט לי--    מרוח סועה מסער.
י  בלע אדוניי, פלג לשונם:    כי-ראיתי חמס וריב בעיר.
יא  יומם ולילה--יסובבוה על-חומותיה;    ואוון ועמל בקרבה.
יב  הוות בקרבה;    ולא-ימיש מרחובה, תוך ומרמה.
יג  כי לא-אויב יחרפני,    ואשא:
לא-משנאי, עליי הגדיל;    ואיסתר ממנו.
יד  ואתה אנוש כערכי;    אלופי, ומיודעי.
טו  אשר יחדיו, נמתיק סוד;    בבית אלוהים, נהלך ברגש.
טז  ישיא מוות, עלימו--יירדו שאול חיים:    כי-רעות במגורם בקרבם.
יז  אני, אל-אלוהים אקרא;    ויהוה, יושיעני.
יח  ערב ובוקר וצוהריים, אשיחה ואהמה;    וישמע קולי.
יט  פדה בשלום נפשי, מקרב-לי:    כי-ברבים, היו עימדי.
כ  ישמע אל, ויענם--    ויושב קדם, סלה:
אשר אין חליפות למו;    ולא יראו אלוהים.
כא  שלח ידיו, בשלומיו;    חילל בריתו.
כב  חלקו, מחמאות פיו--    וקרב-ליבו:
רכו דבריו משמן;    והמה פתיחות.
כג  השלך על-יהוה, יהבך--    והוא יכלכלך:
לא-ייתן לעולם מוט--    לצדיק.
כד  ואתה אלוהים,    תורידם לבאר שחת--
אנשי דמים ומרמה,    לא-יחצו ימיהם;
ואני,    אבטח-בך.