תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קג

א  לדויד: ברכי נפשי, את-יהוה;    וכל-קרביי, את-שם קודשו.
ב  ברכי נפשי, את-יהוה;    ואל-תשכחי, כל-גמוליו.
ג  הסולח לכל-עוונכי;    הרופא, לכל-תחלואייכי.
ד  הגואל משחת חייכי;    המעטרכי, חסד ורחמים.
ה  המשביע בטוב עדייך;    תתחדש כנשר נעורייכי.
ו  עושה צדקות יהוה;    ומשפטים, לכל-עשוקים.
ז  יודיע דרכיו למשה;    לבני ישראל, עלילותיו.
ח  רחום וחנון יהוה;    ארך אפיים ורב-חסד.
ט  לא-לנצח יריב;    ולא לעולם ייטור.
י  לא כחטאינו, עשה לנו;    ולא כעוונותינו, גמל עלינו.
יא  כי כגבוה שמיים, על-הארץ--    גבר חסדו, על-יראיו.
יב  כרחוק מזרח, ממערב--    הרחיק ממנו, את-פשעינו.
יג  כרחם אב, על-בנים--    ריחם יהוה, על-יראיו.
יד  כי-הוא, ידע יצרנו;    זכור, כי-עפר אנחנו.
טו  אנוש, כחציר ימיו;    כציץ השדה, כן יציץ.
טז  כי רוח עברה-בו ואיננו;    ולא-יכירנו עוד מקומו.
יז  וחסד יהוה, מעולם ועד-עולם--    על-יראיו;
וצדקתו,    לבני בנים.
יח  לשומרי בריתו;    ולזוכרי פיקודיו, לעשותם.
יט  יהוה--בשמיים, הכין כיסאו;    ומלכותו, בכול משלה.
כ  ברכו יהוה,    מלאכיו:
גיבורי כוח, עושי דברו;    לשמוע, בקול דברו.
כא  ברכו יהוה, כל-צבאיו--    משרתיו, עושי רצונו.
כב  ברכו יהוה, כל-מעשיו--    בכל-מקומות ממשלתו;
ברכי נפשי,    את-יהוה.