תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק לג

א  רננו צדיקים, ביהוה;    לישרים, נאוה תהילה.
ב  הודו ליהוה בכינור;    בנבל עשור, זמרו-לו.
ג  שירו-לו, שיר חדש;    היטיבו נגן, בתרועה.
ד  כי-ישר דבר-יהוה;    וכל-מעשהו, באמונה.
ה  אוהב, צדקה ומשפט;    חסד יהוה, מלאה הארץ.
ו  בדבר יהוה, שמיים נעשו;    וברוח פיו, כל-צבאם.
ז  כונס כנד, מי הים;    נותן באוצרות תהומות.
ח  ייראו מיהוה, כל-הארץ;    ממנו יגורו, כל-יושבי תבל.
ט  כי הוא אמר ויהי;    הוא-ציווה, ויעמוד.
י  יהוה, הפיר עצת-גויים;    הניא, מחשבות עמים.
יא  עצת יהוה, לעולם תעמוד;    מחשבות ליבו, לדור ודור.
יב  אשרי הגוי, אשר-יהוה אלוהיו;    העם, בחר לנחלה לו.
יג  משמיים, הביט יהוה;    ראה, את-כל-בני האדם.
יד  ממכון-שבתו השגיח--    אל כל-יושבי הארץ.
טו  היוצר יחד ליבם;    המבין, אל-כל-מעשיהם.
טז  אין-המלך, נושע ברוב-חיל;    גיבור, לא-יינצל ברוב-כוח.
יז  שקר הסוס, לתשועה;    וברוב חילו, לא ימלט.
יח  הנה עין יהוה, אל-יראיו;    למייחלים לחסדו.
יט  להציל ממוות נפשם;    ולחייותם, ברעב.
כ  נפשנו, חיכתה ליהוה;    עזרנו ומגיננו הוא.
כא  כי-בו, ישמח ליבנו:    כי בשם קודשו בטחנו.
כב  יהי-חסדך יהוה עלינו:    כאשר, ייחלנו לך.