תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק נח

א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם.
ב  האומנם--אלם צדק, תדברון;    מישרים תשפטו, בני אדם.
ג  אף-בלב, עולות תפעלון:    בארץ--חמס ידיכם, תפלסון.
ד  זורו רשעים מרחם;    תעו מבטן, דוברי כזב.
ה  חמת-למו, כדמות חמת-נחש;    כמו-פתן חירש, יאטם אוזנו.
ו  אשר לא-ישמע, לקול מלחשים;    חובר חברים מחוכם.
ז  אלוהים--הרוס שינימו בפימו;    מלתעות כפירים, נתוץ יהוה.
ח  יימאסו כמו-מים,    יתהלכו-למו;
ידרוך חיציו,    כמו יתמוללו.
ט  כמו שבלול, תמס יהלוך;    נפל אשת, בל-חזו שמש.
י  בטרם, יבינו סירותיכם אטד;    כמו-חי כמו-חרון, ישערנו.
יא  ישמח צדיק, כי-חזה נקם;    פעמיו ירחץ, בדם הרשע.
יב  ויאמר אדם, אך-פרי לצדיק;    אך יש-אלוהים, שופטים בארץ.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ