תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק מב

א  למנצח, משכיל לבני-קורח.
ב  כאייל, תערוג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערוג אליך אלוהים.
ג  צמאה נפשי, לאלוהים--    לאל חי:
מתיי אבוא;    ואיראה, פני אלוהים.
ד  הייתה-לי דמעתי לחם,    יומם ולילה;
באמור אליי כל-היום,    איה אלוהיך.
ה  אלה אזכרה,    ואשפכה עליי נפשי--
כי אעבור בסך,    אדדם עד-בית אלוהים:
בקול-רינה ותודה;    המון חוגג.
ו  מה-תשתוחחי, נפשי--    ותהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניו.
ז  אלוהיי--    עליי, נפשי תשתוחח:
על-כן--אזכורך, מארץ ירדן;    וחרמונים, מהר מצער.
ח  תהום-אל-תהום קורא,    לקול צינוריך;
כל-משבריך וגליך,    עליי עברו.
ט  יומם, יצווה יהוה חסדו,    ובלילה, שירו עימי--
תפילה,    לאל חיי.
י  אומרה, לאל סלעי--    למה שכחתני:
למה-קודר אלך--    בלחץ אויב.
יא  ברצח, בעצמותיי--    חירפוני צורריי;
באומרם אליי כל-היום,    איה אלוהיך.
יב  מה-תשתוחחי, נפשי--    ומה-תהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניי, ואלוהיי.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ