תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק נז

א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם--    בבורחו מפני-שאול, במערה.
ב  חונני אלוהים, חונני--    כי בך, חסיה נפשי:
ובצל-כנפיך אחסה--    עד, יעבור הוות.
ג  אקרא, לאלוהים עליון;    לאל, גומר עליי.
ד  ישלח משמיים, ויושיעני--    חירף שואפי סלה;
ישלח אלוהים,    חסדו ואמיתו.
ה  נפשי, בתוך לבאים--    אשכבה לוהטים:
בני-אדם--שיניהם, חנית וחיצים;    ולשונם, חרב חדה.
ו  רומה על-השמיים אלוהים;    על כל-הארץ כבודך.
ז  רשת, הכינו לפעמיי--    כפף נפשי:
כרו לפניי שיחה;    נפלו בתוכה סלה.
ח  נכון ליבי אלוהים, נכון ליבי;    אשירה, ואזמרה.
ט  עורה כבודי--עורה, הנבל וכינור;    אעירה שחר.
י  אודך בעמים אדוניי;    אזמרך, בלאומים.
יא  כי-גדול עד-שמיים חסדך;    ועד-שחקים אמיתך.
יב  רומה על-שמיים אלוהים;    על כל-הארץ כבודך.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ