תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק עז

א  למנצח על-ידותון; לאסף מזמור.
ב  קולי אל-אלוהים ואצעקה;    קולי אל-אלוהים, והאזין אליי.
ג  ביום צרתי,    אדוניי דרשתי:
ידי, לילה ניגרה--ולא תפוג;    מאנה הינחם נפשי.
ד  אזכרה אלוהים ואהמיה;    אשיחה, ותתעטף רוחי סלה.
ה  אחזת, שמורות עיניי;    נפעמתי, ולא אדבר.
ו  חישבתי ימים מקדם--    שנות, עולמים.
ז  אזכרה נגינתי, בלילה:    עם-לבבי אשיחה; ויחפש רוחי.
ח  הלעולמים, יזנח אדוניי;    ולא-יוסיף לרצות עוד.
ט  האפס לנצח חסדו;    גמר אומר, לדור ודור.
י  השכח חנות אל;    אם-קפץ באף, רחמיו סלה.
יא  ואומר, חלותי היא--    שנות, ימין עליון.
יב  אזכור מעללי-יה:    כי-אזכרה מקדם פלאך.
יג  והגיתי בכל-פועלך;    ובעלילותיך אשיחה.
יד  אלוהים, בקודש דרכך;    מי-אל גדול, כאלוהים.
טו  אתה האל, עושה פלא;    הודעת בעמים עוזך.
טז  גאלת בזרוע עמך;    בני-יעקוב ויוסף סלה.
יז  ראוך מים, אלוהים--ראוך מים יחילו;    אף, ירגזו תהומות.
יח  זורמו מים, עבות--קול, נתנו שחקים;    אף-חצציך, יתהלכו.
יט  קול רעמך, בגלגל--האירו ברקים תבל;    רגזה ותרעש הארץ.
כ  בים דרכך--ושבילך, במים רבים;    ועיקבותיך, לא נודעו.
כא  נחית כצאן עמך--    ביד-משה ואהרון.