תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק י

א  למה יהוה, תעמוד ברחוק;    תעלים, לעיתות בצרה.
ב  בגאוות רשע, ידלק עני;    ייתפשו, במזימות זו חשבו.
ג  כי-הילל רשע, על-תאוות נפשו;    ובוצע בירך, ניאץ יהוה.
ד  רשע--כגובה אפו, בל-ידרוש;    אין אלוהים, כל-מזימותיו.
ה  יחילו דרכיו, בכל-עת--מרום משפטיך, מנגדו;    כל-צורריו, יפיח בהם.
ו  אמר בליבו, בל-אמוט;    לדור ודור, אשר לא-ברע.
ז  אלה, פיהו מלא--ומרמות ותוך;    תחת לשונו, עמל ואוון.
ח  יישב, במארב חצרים--במסתרים, יהרוג נקי;    עיניו, לחלכה יצפונו.
ט  יארוב במסתר, כאריה בסוכו--    יארוב, לחטוף עני;
יחטוף עני,    במושכו ברשתו.
י  ידכה ישוח;    ונפל בעצומיו, חיל כאים.
יא  אמר בליבו, שכח אל;    הסתיר פניו, בל-ראה לנצח.
יב  קומה יהוה--אל, נשא ידך;    אל-תשכח ענווים.
יג  על-מה, ניאץ רשע אלוהים;    אמר בליבו, לא תדרוש.
יד  ראית, כי-אתה עמל וכעס תביט--    לתת בידך:
עליך, יעזוב חלכה;    יתום, אתה היית עוזר.
טו  שבור, זרוע רשע;    ורע, תדרוש-רשעו בל-תמצא.
טז  יהוה מלך, עולם ועד;    אבדו גויים, מארצו.
יז  תאוות ענווים שמעת יהוה;    תכין ליבם, תקשיב אוזנך.
יח  לשפוט יתום, ודך:    בל-יוסיף עוד--לערוץ אנוש, מן-הארץ.