תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
תהילים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
קנ
א שיר מזמור, לבני-קורח:
למנצח על-מחלת לענות; משכיל, להימן האזרחי.
ב יהוה, אלוהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך.
ג תבוא לפניך, תפילתי; הטה אוזנך, לרינתי.
ד כי-שבעה ברעות נפשי; וחיי, לשאול הגיעו.
ה נחשבתי, עם-יורדי בור; הייתי, כגבר אין-אייל.
ו במתים, חופשי:
כמו חללים, שוכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד;
והמה, מידך נגזרו.
ז שתני, בבור תחתייות; במחשכים, במצולות.
ח עליי, סמכה חמתך; וכל-משבריך, עינית סלה.
ט הרחקת מיודעיי, ממני: שתני תועבות למו; כלוא, ולא אצא.
י עיני דאבה, מני-עוני:
קראתיך יהוה בכל-יום; שיטחתי אליך כפיי.
יא הלמתים תעשה-פלא: אם-רפאים, יקומו יודוך סלה.
יב היסופר בקבר חסדך; אמונתך, באבדון.
יג הייוודע בחושך פלאך; וצדקתך, בארץ נשייה.
יד ואני, אליך יהוה שיוועתי; ובבוקר, תפילתי תקדמך.
טו למה יהוה, תזנח נפשי; תסתיר פניך ממני.
טז עני אני וגווע מנוער; נשאתי אימיך אפונה.
יז עליי, עברו חרוניך; ביעותיך, צימתותוני.
יח סבוני כמים, כל-היום; הקיפו עליי יחד.
יט הרחקת ממני, אוהב וריע; מיודעיי מחשך.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
תהילים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
קנ