תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק ס

א  למנצח, על-שושן עדות;    מכתם לדויד ללמד.
ב  בהצותו, את ארם נהריים--    ואת-ארם צובה:
וישב יואב, ויך את-אדום בגיא-מלח--    שנים עשר אלף.
ג  אלוהים, זנחתנו פרצתנו;    אנפת, תשובב לנו.
ד  הרעשת ארץ פצמתה;    רפה שבריה כי-מטה.
ה  הראית עמך קשה;    השקיתנו, יין תרעלה.
ו  נתת ליראיך נס, להתנוסס--    מפני, קושט סלה.
ז  למען, ייחלצון ידידיך;    הושיעה ימינך וענני.
ח  אלוהים, דיבר בקודשו--אעלוזה:    אחלקה שכם; ועמק סוכות אמדד.
ט  לי גלעד, ולי מנשה, ואפריים, מעוז ראשי;    יהודה, מחוקקי.
י  מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי;    עליי, פלשת התרועעי.
יא  מי יובילני, עיר מצור;    מי נחני עד-אדום.
יב  הלוא-אתה אלוהים זנחתנו;    ולא-תצא אלוהים, בצבאותינו.
יג  הבה-לנו עזרת מצר;    ושוא, תשועת אדם.
יד  באלוהים נעשה-חיל;    והוא, יבוס צרינו.