תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק פט

א  משכיל, לאיתן האזרחי.
ב  חסדי יהוה, עולם אשירה;    לדור ודור, אודיע אמונתך בפי.
ג  כי-אמרתי--עולם, חסד ייבנה;    שמיים, תכין אמונתך בהם.
ד  כרתי ברית, לבחירי;    נשבעתי, לדויד עבדי.
ה  עד-עולם, אכין זרעך;    ובניתי לדור-ודור כיסאך סלה.
ו  ויודו שמיים פלאך יהוה;    אף-אמונתך, בקהל קדושים.
ז  כי מי בשחק, יערוך ליהוה;    ידמה ליהוה, בבני אלים.
ח  אל נערץ, בסוד-קדושים רבה;    ונורא, על-כל-סביביו.
ט  יהוה, אלוהי צבאות--מי-כמוך חסין יה;    ואמונתך, סביבותיך.
י  אתה מושל, בגאות הים;    בשוא גליו, אתה תשבחם.
יא  אתה דיכית כחלל רהב;    בזרוע עוזך, פיזרת אויביך.
יב  לך שמיים, אף-לך ארץ;    תבל ומלואה, אתה יסדתם.
יג  צפון וימין, אתה בראתם;    תבור וחרמון, בשמך ירננו.
יד  לך זרוע, עם-גבורה;    תעוז ידך, תרום ימינך.
טו  צדק ומשפט, מכון כיסאך;    חסד ואמת, יקדמו פניך.
טז  אשרי העם, יודעי תרועה;    יהוה, באור-פניך יהלכון.
יז  בשמך, יגילון כל-היום;    ובצדקתך ירומו.
יח  כי-תפארת עוזמו אתה;    וברצונך, תרום קרנינו.
יט  כי ליהוה, מגיננו;    ולקדוש ישראל מלכנו.
כ  אז דיברת בחזון, לחסידיך--    ותאמר, שיוויתי עזר על-גיבור;
הרימותי בחור    מעם.
כא  מצאתי, דויד עבדי;    בשמן קודשי משחתיו.
כב  אשר ידי, תיכון עימו;    אף-זרועי תאמצנו.
כג  לא-ישיא אויב בו;    ובן-עוולה, לא יעננו.
כד  וכתותי מפניו צריו;    ומשנאיו אגוף.
כה  ואמונתי וחסדי עימו;    ובשמי, תרום קרנו.
כו  ושמתי בים ידו;    ובנהרות ימינו.
כז  הוא יקראני, אבי אתה;    אלי, וצור ישועתי.
כח  אף-אני, בכור אתנהו;    עליון, למלכי-ארץ.
כט  לעולם, אשמור-לו חסדי;    ובריתי, נאמנת לו.
ל  ושמתי לעד זרעו;    וכיסאו, כימי שמיים.
לא  אם-יעזבו בניו, תורתי;    ובמשפטיי, לא ילכון.
לב  אם-חוקותיי יחללו;    ומצוותיי, לא ישמורו.
לג  ופקדתי בשבט פשעם;    ובנגעים עוונם.
לד  וחסדי, לא-אפיר מעימו;    ולא-אשקר, באמונתי.
לה  לא-אחלל בריתי;    ומוצא שפתיי, לא אשנה.
לו  אחת, נשבעתי בקודשי:    אם-לדויד אכזב.
לז  זרעו, לעולם יהיה;    וכיסאו כשמש נגדי.
לח  כירח, ייכון עולם;    ועד בשחק, נאמן סלה.
לט  ואתה זנחת, ותמאס;    התעברת, עם-משיחך.
מ  ניארת, ברית עבדך;    חיללת לארץ נזרו.
מא  פרצת כל-גדרותיו;    שמת מבצריו מחיתה.
מב  שסוהו, כל-עוברי דרך;    היה חרפה, לשכניו.
מג  הרימות, ימין צריו;    השמחת, כל-אויביו.
מד  אף-תשיב, צור חרבו;    ולא הקמותו, במלחמה.
מה  השבת מטהרו;    וכיסאו, לארץ מיגרת.
מו  הקצרת, ימי עלומיו;    העטית עליו בושה סלה.
מז  עד-מה יהוה, תיסתר לנצח;    תבער כמו-אש חמתך.
מח  זכור-אני מה-חלד;    על-מה-שוא, בראת כל-בני-אדם.
מט  מי גבר יחיה, ולא יראה-מוות;    ימלט נפשו מיד-שאול סלה.
נ  איה, חסדיך הראשונים אדוניי:    נשבעת לדויד, באמונתך.
נא  זכור אדוניי, חרפת עבדיך;    שאתי בחיקי, כל-רבים עמים.
נב  אשר חירפו אויביך יהוה:    אשר חירפו, עיקבות משיחך.
נג  ברוך יהוה לעולם:    אמן ואמן.