תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק מ

א  למנצח, לדויד מזמור.
ב  קווה קיוויתי יהוה;    ויט אליי, וישמע שוועתי.
ג  ויעלני, מבור שאון--    מטיט היוון:
ויקם על-סלע רגליי;    כונן אשוריי.
ד  וייתן בפי, שיר חדש--    תהילה לאלוהינו:
יראו רבים וייראו;    ויבטחו, ביהוה.
ה  אשרי הגבר--    אשר-שם יהוה, מבטחו;
ולא-פנה אל-רהבים,    ושטי כזב.
ו  רבות עשית,    אתה יהוה אלוהיי--
נפלאותיך ומחשבותיך,    אלינו:
אין, ערוך אליך--אגידה ואדברה;    עצמו, מספר.
ז  זבח ומנחה, לא-חפצת--    אוזניים, כרית לי;
עולה וחטאה,    לא שאלת.
ח  אז אמרתי, הנה-באתי:    במגילת-ספר, כתוב עליי.
ט  לעשות-רצונך אלוהיי חפצתי;    ותורתך, בתוך מעיי.
י  בישרתי צדק, בקהל רב--    הנה שפתיי, לא אכלא:
יהוה,    אתה ידעת.
יא  צדקתך לא-כיסיתי, בתוך ליבי--    אמונתך ותשועתך אמרתי;
לא-כיחדתי חסדך ואמיתך,    לקהל רב.
יב  אתה יהוה--    לא-תכלא רחמיך ממני;
חסדך ואמיתך,    תמיד ייצרוני.
יג  כי אפפו-עליי רעות,    עד-אין מספר--
השיגוני עוונותיי,    ולא-יכולתי לראות;
עצמו משערות ראשי,    וליבי עזבני.
יד  רצה יהוה, להצילני;    יהוה, לעזרתי חושה.
טו  יבושו ויחפרו, יחד--    מבקשי נפשי, לספותה:
ייסוגו אחור, וייכלמו--    חפצי, רעתי.
טז  ישומו, על-עקב בושתם--    האומרים לי, האח האח.
יז  ישישו וישמחו, בך--    כל-מבקשיך:
יאמרו תמיד, יגדל יהוה--    אוהבי, תשועתך.
יח  ואני, עני ואביון--    אדוניי יחשוב-לי:
עזרתי ומפלטי אתה;    אלוהיי, אל-תאחר.