תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק נט

א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם:    בשלוח שאול;
וישמרו את-הבית,    להמיתו.
ב  הצילני מאויביי אלוהיי;    ממתקוממיי תשגבני.
ג  הצילני, מפועלי אוון;    ומאנשי דמים, הושיעני.
ד  כי הנה ארבו, לנפשי--    יגורו עליי עזים;
לא-פשעי ולא-חטאתי    יהוה.
ה  בלי-עוון, ירוצון וייכוננו;    עורה לקראתי וראה.
ו  ואתה יהוה-אלוהים צבאות, אלוהי ישראל--    הקיצה, לפקוד כל-הגויים;
אל-תחון כל-בוגדי אוון    סלה.
ז  ישובו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
ח  הנה, יביעון בפיהם--חרבות, בשפתותיהם:    כי-מי שומע.
ט  ואתה יהוה, תשחק-למו;    תלעג, לכל-גויים.
י  עוזו, אליך אשמורה:    כי-אלוהים, משגבי.
יא  אלוהי חסדי יקדמני;    אלוהים, יראני בשורריי.
יב  אל-תהרגם, פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך, והורידמו:    מגיננו אדוניי.
יג  חטאת-פימו,    דבר-שפתימו:
ויילכדו בגאונם;    ומאלה ומכחש יספרו.
יד  כלה בחמה,    כלה ואינמו:
ויידעו--כי-אלוהים, מושל ביעקוב;    לאפסי הארץ סלה.
טו  וישובו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
טז  המה, יניעון לאכול--    אם-לא ישבעו, וילינו.
יז  ואני, אשיר עוזך--    וארנן לבוקר, חסדך:
כי-היית משגב לי;    ומנוס, ביום צר-לי.
יח  עוזי, אליך אזמרה:    כי-אלוהים משגבי, אלוהי חסדי.