תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קלב

א  שיר, המעלות:
זכור-יהוה לדויד--    את, כל-עונותו.
ב  אשר נשבע, ליהוה;    נדר, לאביר יעקוב.
ג  אם-אבוא, באוהל ביתי;    אם-אעלה, על-ערש יצועיי.
ד  אם אתן שנת לעיניי;    לעפעפיי תנומה.
ה  עד-אמצא מקום, ליהוה;    משכנות, לאביר יעקוב.
ו  הנה-שמענוה באפרתה;    מצאנוה, בשדי-יער.
ז  נבואה למשכנותיו;    נשתחווה, להדום רגליו.
ח  קומה יהוה, למנוחתך:    אתה, וארון עוזך.
ט  כוהניך ילבשו-צדק;    וחסידיך ירננו.
י  בעבור, דויד עבדך--    אל-תשב, פני משיחך.
יא  נשבע-יהוה, לדויד אמת--    לא-ישוב ממנה:
מפרי בטנך--    אשית, לכיסא-לך.
יב  אם-ישמרו בניך, בריתי--    ועדותי זו, אלמדם:
גם-בניהם עדי-עד--    יישבו, לכיסא-לך.
יג  כי-בחר יהוה בציון;    איווה, למושב לו.
יד  זאת-מנוחתי עדי-עד:    פה-אשב, כי איוויתיה.
טו  צידה, ברך אברך;    אביוניה, אשביע לחם.
טז  וכוהניה, אלביש ישע;    וחסידיה, רנן ירננו.
יז  שם אצמיח קרן לדויד;    ערכתי נר, למשיחי.
יח  אויביו, אלביש בושת;    ועליו, יציץ נזרו.