תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קלט

א  למנצח, לדויד מזמור:
יהוה חקרתני,    ותדע.
ב  אתה ידעת, שבתי וקומי;    בנת לריעי, מרחוק.
ג  אורחי ורבעי זירית;    וכל-דרכיי הסכנת.
ד  כי אין מילה, בלשוני;    הן יהוה, ידעת כולה.
ה  אחור וקדם צרתני;    ותשת עליי כפך.
ו  פליאה דעת ממני;    נשגבה, לא-אוכל לה.
ז  אנה, אלך מרוחך;    ואנה, מפניך אברח.
ח  אם אסק שמיים, שם אתה;    ואציעה שאול הנך.
ט  אשא כנפי-שחר;    אשכנה, באחרית ים.
י  גם-שם, ידך תנחני;    ותאחזני ימינך.
יא  ואומר, אך-חושך ישופני;    ולילה, אור בעדני.
יב  גם-חושך,    לא-יחשיך ממך:
ולילה, כיום יאיר--    כחשיכה, כאורה.
יג  כי-אתה, קנית כליותיי;    תסוכני, בבטן אימי.
יד  אודך--    על כי נוראות, נפליתי:
נפלאים מעשיך;    ונפשי, יודעת מאוד.
טו  לא-נכחד עוצמי,    ממך:
אשר-עושיתי בסתר;    רוקמתי, בתחתייות ארץ.
טז  גולמי, ראו עיניך,    ועל-ספרך, כולם ייכתבו:
ימים יוצרו;    ולו אחד בהם.
יז  ולי--מה-יקרו ריעיך אל;    מה עצמו, ראשיהם.
יח  אספרם, מחול ירבון;    הקיצותי, ועודי עימך.
יט  אם-תקטול אלוה רשע;    ואנשי דמים, סורו מני.
כ  אשר יאמרוך, למזימה;    נשוא לשוא עריך.
כא  הלוא-משנאיך יהוה אשנא;    ובתקוממיך, אתקוטט.
כב  תכלית שנאה שנאתים;    לאויבים, היו לי.
כג  חוקרני אל, ודע לבבי;    בחנני, ודע שרעפיי.
כד  וראה, אם-דרך-עוצב בי;    ונחני, בדרך עולם.