תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כט

א ויישא יעקוב, רגליו; וילך, ארצה בני-קדם. ב וירא והנה באר בשדה, והנה-שם שלושה עדרי-צאן רובצים עליה--כי מן-הבאר ההיא, ישקו העדרים; והאבן גדולה, על-פי הבאר. ג ונאספו-שמה כל-העדרים, וגללו את-האבן מעל פי הבאר, והשקו, את-הצאן; והשיבו את-האבן על-פי הבאר, למקומה. ד ויאמר להם יעקוב, אחיי מאיין אתם; ויאמרו, מחרן אנחנו. ה ויאמר להם, הידעתם את-לבן בן-נחור; ויאמרו, ידענו. ו ויאמר להם, השלום לו; ויאמרו שלום--והנה רחל בתו, באה עם-הצאן. ז ויאמר, הן עוד היום גדול--לא-עת, היאסף המקנה; השקו הצאן, ולכו רעו. ח ויאמרו, לא נוכל, עד אשר ייאספו כל-העדרים, וגללו את-האבן מעל פי הבאר; והשקינו, הצאן. ט עודנו, מדבר עימם; ורחל באה, עם-הצאן אשר לאביה--כי רועה, היא. י ויהי כאשר ראה יעקוב את-רחל, בת-לבן אחי אימו, ואת-צאן לבן, אחי אימו; וייגש יעקוב, ויגל את-האבן מעל פי הבאר, וישק, את-צאן לבן אחי אימו. יא ויישק יעקוב, לרחל; ויישא את-קולו, ויבך. יב ויגד יעקוב לרחל, כי אחי אביה הוא, וכי בן-רבקה, הוא; ותרץ, ותגד לאביה. יג ויהי כשמוע לבן את-שמע יעקוב בן-אחותו, וירץ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו, ויביאהו, אל-ביתו; ויספר ללבן, את כל-הדברים האלה. יד ויאמר לו לבן, אך עצמי ובשרי אתה; ויישב עימו, חודש ימים. טו ויאמר לבן, ליעקוב, הכי-אחי אתה, ועבדתני חינם; הגידה לי, מה-משכורתך. טז וללבן, שתי בנות: שם הגדולה לאה, ושם הקטנה רחל. יז ועיני לאה, רכות; ורחל, הייתה, יפת-תואר, ויפת מראה. יח ויאהב יעקוב, את-רחל; ויאמר, אעבודך שבע שנים, ברחל בתך, הקטנה. יט ויאמר לבן, טוב תיתי אותה לך, מתיתי אותה, לאיש אחר; שבה, עימדי. כ ויעבוד יעקוב ברחל, שבע שנים; ויהיו בעיניו כימים אחדים, באהבתו אותה. כא ויאמר יעקוב אל-לבן הבה את-אשתי, כי מלאו ימיי; ואבואה, אליה. כב ויאסוף לבן את-כל-אנשי המקום, ויעש משתה. כג ויהי בערב--וייקח את-לאה בתו, ויבא אותה אליו; ויבוא, אליה. כד וייתן לבן לה, את-זלפה שפחתו--ללאה בתו, שפחה. כה ויהי בבוקר, והנה-היא לאה; ויאמר אל-לבן, מה-זאת עשית לי--הלוא ברחל עבדתי עימך, ולמה רימיתני. כו ויאמר לבן, לא-ייעשה כן במקומנו--לתת הצעירה, לפני הבכירה. כז מלא, שבוע זאת; וניתנה לך גם-את-זאת, בעבודה אשר תעבוד עימדי, עוד, שבע-שנים אחרות. כח ויעש יעקוב כן, וימלא שבוע זאת; וייתן-לו את-רחל בתו, לו לאישה. כט וייתן לבן לרחל בתו, את-בלהה שפחתו--לה, לשפחה. ל ויבוא גם אל-רחל, ויאהב גם-את-רחל מלאה; ויעבוד עימו, עוד שבע-שנים אחרות. לא וירא יהוה כי-שנואה לאה, ויפתח את-רחמה; ורחל, עקרה. לב ותהר לאה ותלד בן, ותקרא שמו ראובן: כי אמרה, כי-ראה יהוה בעוניי--כי עתה, יאהבני אישי. לג ותהר עוד, ותלד בן, ותאמר כי-שמע יהוה כי-שנואה אנוכי, וייתן-לי גם-את-זה; ותקרא שמו, שמעון. לד ותהר עוד, ותלד בן, ותאמר עתה הפעם יילווה אישי אליי, כי-ילדתי לו שלושה בנים; על-כן קרא-שמו, לוי. לה ותהר עוד ותלד בן, ותאמר הפעם אודה את-יהוה--על-כן קראה שמו, יהודה; ותעמוד, מלדת.