תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ו

א ויהי כי־החל האדם, לרוב על־פני האדמה; ובנות, יולדו להם. ב ויראו בני־האלוהים את־בנות האדם, כי טובות הנה; ויקחו להם נשים, מכול אשר בחרו. ג ויאמר יהוה, לא־ידון רוחי באדם לעולם, בשגם, הוא בשר; והיו ימיו, מאה ועשרים שנה. ד הנפילים היו בארץ, בימים ההם, וגם אחרי־כן אשר יבואו בני האלוהים אל־בנות האדם, וילדו להם: המה הגיבורים אשר מעולם, אנשי השם. {פ}

ה וירא יהוה, כי רבה רעת האדם בארץ, וכל־יצר מחשבות ליבו, רק רע כל־היום. ו ויינחם יהוה, כי־עשה את־האדם בארץ; ויתעצב, אל־ליבו. ז ויאמר יהוה, אמחה את־האדם אשר־בראתי מעל פני האדמה, מאדם עד־בהמה, עד־רמש ועד־עוף השמיים: כי ניחמתי, כי עשיתים. ח ונוח, מצא חן בעיני יהוה. {פ}

ט אלה, תולדות נוח--נוח איש צדיק תמים היה, בדורותיו: את־האלוהים, התהלך־נוח. י ויולד נוח, שלושה בנים--את־שם, את־חם ואת־יפת. יא ותישחת הארץ, לפני האלוהים; ותימלא הארץ, חמס. יב וירא אלוהים את־הארץ, והנה נשחתה: כי־השחית כל־בשר את־דרכו, על־הארץ. {ס}

יג ויאמר אלוהים לנוח, קץ כל־בשר בא לפניי--כי־מלאה הארץ חמס, מפניהם; והנני משחיתם, את־הארץ. יד עשה לך תיבת עצי־גופר, קינים תעשה את־התיבה; וכפרת אותה מבית ומחוץ, בכופר. טו וזה, אשר תעשה אותה: שלוש מאות אמה, אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, ושלושים אמה קומתה. טז צוהר תעשה לתיבה, ואל־אמה תכלנה מלמעלה, ופתח התיבה, בצידה תשים; תחתיים שניים ושלישים, תעשהא. יז ואני, הנני מביא את־המבול מים על־הארץ, לשחת כל־בשר אשר־בו רוח חיים, מתחת השמיים: כול אשר־בארץ, יגווע. יח והקימותי את־בריתי, איתך; ובאת, אל־התיבה--אתה, ובניך ואשתך ונשי־בניך איתך. יט ומכל־החי מכל־בשר שניים מכול, תביא אל־התיבה--להחיות איתך: זכר ונקבה, יהיו. כ מהעוף למינהו, ומן־הבהמה למינה, מכול רמש האדמה, למינהו--שניים מכול יבואו אליך, להחיות. כא ואתה קח־לך, מכל־מאכל אשר ייאכל, ואספת, אליך; והיה לך ולהם, לאוכלה. כב ויעש, נוח: ככול אשר ציווה אותו, אלוהים--כן עשה.