תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מד

א ויצו את-אשר על-ביתו, לאמור, מלא את-אמתחות האנשים אוכל, כאשר יוכלון שאת; ושים כסף-איש, בפי אמתחתו. ב ואת-גביעי גביע הכסף, תשים בפי אמתחת הקטון, ואת, כסף שברו; ויעש, כדבר יוסף אשר דיבר. ג הבוקר, אור; והאנשים שולחו, המה וחמוריהם. ד הם יצאו את-העיר, לא הרחיקו, ויוסף אמר לאשר על-ביתו, קום רדוף אחרי האנשים; והשגתם ואמרת אליהם, למה שילמתם רעה תחת טובה. ה הלוא זה, אשר ישתה אדוני בו, והוא, נחש ינחש בו; הרעותם, אשר עשיתם. ו וישיגם; וידבר אליהם, את-הדברים האלה. ז ויאמרו אליו--למה ידבר אדוני, כדברים האלה; חלילה, לעבדיך, מעשות, כדבר הזה. ח הן כסף, אשר מצאנו בפי אמתחותינו--השיבונו אליך, מארץ כנען; ואיך, נגנוב מבית אדוניך, כסף, או זהב. ט אשר יימצא איתו מעבדיך, ומת; וגם-אנחנו, נהיה לאדוני לעבדים. י ויאמר, גם-עתה כדבריכם כן-הוא: אשר יימצא איתו יהיה-לי עבד, ואתם תהיו נקיים. יא וימהרו, ויורידו איש את-אמתחתו--ארצה; ויפתחו, איש אמתחתו. יב ויחפש--בגדול החל, ובקטון כילה; ויימצא, הגביע, באמתחת, בנימין. יג ויקרעו, שמלותם; ויעמוס איש על-חמורו, וישובו העירה. יד ויבוא יהודה ואחיו ביתה יוסף, והוא עודנו שם; וייפלו לפניו, ארצה. טו ויאמר להם יוסף, מה-המעשה הזה אשר עשיתם; הלוא ידעתם, כי-נחש ינחש איש אשר כמוני. טז ויאמר יהודה, מה-נאמר לאדוני, מה-נדבר, ומה-נצטדק; האלוהים, מצא את-עוון עבדיך--הננו עבדים לאדוני, גם-אנחנו גם אשר-נמצא הגביע בידו. יז ויאמר--חלילה לי, מעשות זאת; האיש אשר נמצא הגביע בידו, הוא יהיה-לי עבד, ואתם, עלו לשלום אל-אביכם. {ס}

יח וייגש אליו יהודה, ויאמר בי אדוני, ידבר-נא עבדך דבר באוזני אדוני, ואל-ייחר אפך בעבדך: כי כמוך, כפרעה. יט אדוני שאל, את-עבדיו לאמור: היש-לכם אב, או-אח. כ ונאמר, אל-אדוני, יש-לנו אב זקן, וילד זקונים קטן; ואחיו מת, וייוותר הוא לבדו לאימו ואביו אהבו. כא ותאמר, אל-עבדיך, הורידוהו, אליי; ואשימה עיני, עליו. כב ונאמר, אל-אדוני, לא-יוכל הנער, לעזוב את-אביו: ועזב את-אביו, ומת. כג ותאמר, אל-עבדיך, אם-לא יירד אחיכם הקטון, איתכם--לא תוסיפון, לראות פניי. כד ויהי כי עלינו, אל-עבדך אבי; ונגד-לו--את, דברי אדוני. כה ויאמר, אבינו: שובו, שברו-לנו מעט-אוכל. כו ונאמר, לא נוכל לרדת: אם-יש אחינו הקטון איתנו, וירדנו--כי-לא נוכל לראות פני האיש, ואחינו הקטון איננו איתנו. כז ויאמר עבדך אבי, אלינו: אתם ידעתם, כי שניים ילדה-לי אשתי. כח וייצא האחד, מאיתי, ואומר, אך טרוף טורף; ולא ראיתיו, עד-הנה. כט ולקחתם גם-את-זה מעם פניי, וקרהו אסון--והורדתם את-שיבתי ברעה, שאולה. ל ועתה, כבואי אל-עבדך אבי, והנער, איננו איתנו; ונפשו, קשורה בנפשו. לא והיה, כראותו כי-אין הנער--ומת; והורידו עבדיך את-שיבת עבדך אבינו, ביגון--שאולה. לב כי עבדך ערב את-הנער, מעם אבי לאמור: אם-לא אביאנו אליך, וחטאתי לאבי כל-הימים. לג ועתה, יישב-נא עבדך תחת הנער--עבד, לאדוני; והנער, יעל עם-אחיו. לד כי-איך אעלה אל-אבי, והנער איננו איתי: פן אראה ברע, אשר ימצא את-אבי.