תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כב

א ויהי, אחר הדברים האלה, והאלוהים, ניסה את־אברהם; ויאמר אליו, אברהם ויאמר הנני. ב ויאמר קח־נא את־בנך את־יחידך אשר־אהבת, את־יצחק, ולך־לך, אל־ארץ המורייה; והעלהו שם, לעולה, על אחד ההרים, אשר אומר אליך. ג וישכם אברהם בבוקר, ויחבוש את־חמורו, וייקח את־שני נעריו איתו, ואת יצחק בנו; ויבקע, עצי עולה, ויקם וילך, אל־המקום אשר־אמר־לו האלוהים. ד ביום השלישי, ויישא אברהם את־עיניו וירא את־המקום--מרחוק. ה ויאמר אברהם אל־נעריו, שבו־לכם פה עם־החמור, ואני והנער, נלכה עד־כה; ונשתחווה, ונשובה אליכם. ו וייקח אברהם את־עצי העולה, וישם על־יצחק בנו, וייקח בידו, את־האש ואת־המאכלת; וילכו שניהם, יחדיו. ז ויאמר יצחק אל־אברהם אביו, ויאמר אבי, ויאמר, הנני בני; ויאמר, הנה האש והעצים, ואיה השה, לעולה. ח ויאמר, אברהם, אלוהים יראה־לו השה לעולה, בני; וילכו שניהם, יחדיו. ט ויבואו, אל־המקום אשר אמר־לו האלוהים, וייבן שם אברהם את־המזבח, ויערוך את־העצים; ויעקוד, את־יצחק בנו, וישם אותו על־המזבח, ממעל לעצים. י וישלח אברהם את־ידו, וייקח את־המאכלת, לשחוט, את־בנו. יא ויקרא אליו מלאך יהוה, מן־השמיים, ויאמר, אברהם אברהם; ויאמר, הנני. יב ויאמר, אל־תשלח ידך אל־הנער, ואל־תעש לו, מאומה: כי עתה ידעתי, כי־ירא אלוהים אתה, ולא חשכת את־בנך את־יחידך, ממני. יג ויישא אברהם את־עיניו, וירא והנה־איל, אחר, נאחז בסבך בקרניו; וילך אברהם וייקח את־האיל, ויעלהו לעולה תחת בנו. יד ויקרא אברהם שם־המקום ההוא, יהוה יראה, אשר ייאמר היום, בהר יהוה ייראה. טו ויקרא מלאך יהוה, אל־אברהם, שנית, מן־השמיים. טז ויאמר, בי נשבעתי נאום־יהוה: כי, יען אשר עשית את־הדבר הזה, ולא חשכת, את־בנך את־יחידך. יז כי־ברך אברכך, והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמיים, וכחול, אשר על־שפת הים; ויירש זרעך, את שער אויביו. יח והתברכו בזרעך, כול גויי הארץ, עקב, אשר שמעת בקולי. יט וישב אברהם אל־נעריו, ויקומו וילכו יחדיו אל־באר שבע; ויישב אברהם, בבאר שבע. {פ}

כ ויהי, אחרי הדברים האלה, ויוגד לאברהם, לאמור: הנה ילדה מלכה גם־היא, בנים--לנחור אחיך. כא את־עוץ בכורו, ואת־בוז אחיו, ואת־קמואל, אבי ארם. כב ואת־כשד ואת־חזו, ואת־פלדש ואת־ידלף, ואת, בתואל. כג ובתואל, ילד את־רבקה; שמונה אלה ילדה מלכה, לנחור אחי אברהם. כד ופילגשו, ושמה ראומה; ותלד גם־היא את־טבח ואת־גחם, ואת־תחש ואת־מעכה. {פ}