תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כו

א ויהי רעב, בארץ, מלבד הרעב הראשון, אשר היה בימי אברהם; וילך יצחק אל־אבימלך מלך־פלשתים, גררה. ב ויירא אליו יהוה, ויאמר אל־תרד מצריימה: שכון בארץ, אשר אומר אליך. ג גור בארץ הזאת, ואהיה עימך ואברכך: כי־לך ולזרעך, אתן את־כל־הארצות האל, והקימותי את־השבועה, אשר נשבעתי לאברהם אביך. ד והרביתי את־זרעך, ככוכבי השמיים, ונתתי לזרעך, את כל־הארצות האל; והתברכו בזרעך, כול גויי הארץ. ה עקב, אשר־שמע אברהם בקולי; וישמור, משמרתי, מצוותיי, חוקותיי ותורותיי. ו ויישב יצחק, בגרר. ז וישאלו אנשי המקום, לאשתו, ויאמר, אחותי היא: כי ירא, לאמור אשתי, פן־יהרגוני אנשי המקום על־רבקה, כי־טובת מראה היא. ח ויהי, כי ארכו־לו שם הימים, וישקף אבימלך מלך פלשתים, בעד החלון; וירא, והנה יצחק מצחק, את, רבקה אשתו. ט ויקרא אבימלך ליצחק, ויאמר אך הנה אשתך היא, ואיך אמרת, אחותי היא; ויאמר אליו, יצחק, כי אמרתי, פן־אמות עליה. י ויאמר אבימלך, מה־זאת עשית לנו; כמעט שכב אחד העם, את־אשתך, והבאת עלינו, אשם. יא ויצו אבימלך, את־כל־העם לאמור: הנוגע באיש הזה, ובאשתו--מות יומת. יב ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים; ויברכהו, יהוה. יג ויגדל, האיש; וילך הלוך וגדל, עד כי־גדל מאוד. יד ויהי־לו מקנה־צאן ומקנה בקר, ועבודה רבה; ויקנאו אותו, פלשתים. טו וכל־הבארות, אשר חפרו עבדי אביו, בימי, אברהם אביו--סיתמום פלשתים, וימלאום עפר. טז ויאמר אבימלך, אל־יצחק: לך, מעימנו, כי־עצמת ממנו, מאוד. יז וילך משם, יצחק; וייחן בנחל־גרר, ויישב שם. יח וישב יצחק ויחפור את־בארות המים, אשר חפרו בימי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים, אחרי מות אברהם; ויקרא להן, שמות, כשמות, אשר־קרא להן אביו. יט ויחפרו עבדי־יצחק, בנחל; וימצאו־שם--באר, מים חיים. כ ויריבו רועי גרר, עם־רועי יצחק לאמור--לנו המים; ויקרא שם־הבאר עשק, כי התעשקו עימו. כא ויחפרו באר אחרת, ויריבו גם־עליה; ויקרא שמה, שטנה. כב ויעתק משם, ויחפור באר אחרת, ולא רבו, עליה; ויקרא שמה, רחובות, ויאמר כי־עתה הרחיב יהוה לנו, ופרינו בארץ. כג ויעל משם, באר שבע. כד ויירא אליו יהוה, בלילה ההוא, ויאמר, אנוכי אלוהי אברהם אביך; אל־תירא, כי־איתך אנוכי, ובירכתיך והרביתי את־זרעך, בעבור אברהם עבדי. כה וייבן שם מזבח, ויקרא בשם יהוה, ויט־שם, אוהלו; ויכרו־שם עבדי־יצחק, באר. כו ואבימלך, הלך אליו מגרר; ואחוזת, מריעיהו, ופיכול, שר־צבאו. כז ויאמר אליהם יצחק, מדוע באתם אליי; ואתם שנאתם אותי, ותשלחוני מאיתכם. כח ויאמרו, ראה ראינו כי־היה יהוה עימך, ונאמר תהי נא אלה בינותינו, בינינו ובינך; ונכרתה ברית, עימך. כט אם־תעשה עימנו רעה, כאשר לא נגענוך, וכאשר עשינו עימך רק־טוב, ונשלחך בשלום; אתה עתה, ברוך יהוה. ל ויעש להם משתה, ויאכלו וישתו. לא וישכימו בבוקר, ויישבעו איש לאחיו; וישלחם יצחק, וילכו מאיתו בשלום. לב ויהי ביום ההוא, ויבואו עבדי יצחק, ויגידו לו, על־אודות הבאר אשר חפרו; ויאמרו לו, מצאנו מים. לג ויקרא אותה, שבעה; על־כן שם־העיר באר שבע, עד היום הזה. {ס}

לד ויהי עשיו, בן־ארבעים שנה, וייקח אישה את־יהודית, בת־בארי החיתי--ואת־בשמת, בת־אילון החיתי. לה ותהיינה, מורת רוח, ליצחק, ולרבקה. {ס}