תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מח

א ויהי, אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה; וייקח את־שני בניו, עימו--את־מנשה, ואת־אפריים. ב ויגד ליעקוב--ויאמר, הנה בנך יוסף בא אליך; ויתחזק, ישראל, ויישב, על־המיטה. ג ויאמר יעקוב אל־יוסף, אל שדיי נראה־אליי בלוז בארץ כנען; ויברך, אותי. ד ויאמר אליי, הנני מפרך והרביתיך, ונתתיך, לקהל עמים; ונתתי את־הארץ הזאת, לזרעך אחריך--אחוזת עולם. ה ועתה שני־בניך הנולדים לך בארץ מצריים, עד־בואי אליך מצריימה--לי־הם: אפריים, ומנשה--כראובן ושמעון, יהיו־לי. ו ומולדתך אשר־הולדת אחריהם, לך יהיו; על שם אחיהם ייקראו, בנחלתם. ז ואני בבואי מפדן, מתה עליי רחל בארץ כנען בדרך, בעוד כברת־ארץ, לבוא אפרתה; ואקברהא שם בדרך אפרת, היא בית לחם. ח וירא ישראל, את־בני יוסף; ויאמר, מי־אלה. ט ויאמר יוסף, אל־אביו, בניי הם, אשר־נתן־לי אלוהים בזה; ויאמר, קחם־נא אליי ואברכם. י ועיני ישראל כבדו מזוקן, לא יוכל לראות; ויגש אותם אליו, ויישק להם ויחבק להם. יא ויאמר ישראל אל־יוסף, ראה פניך לא פיללתי; והנה הראה אותי אלוהים, גם את־זרעך. יב ויוצא יוסף אותם, מעם ברכיו; וישתחו לאפיו, ארצה. יג וייקח יוסף, את־שניהם--את־אפריים בימינו משמאל ישראל, ואת־מנשה בשמאלו מימין ישראל; ויגש, אליו. יד וישלח ישראל את־ימינו וישת על־ראש אפריים, והוא הצעיר, ואת־שמאלו, על־ראש מנשה: שיכל, את־ידיו, כי מנשה, הבכור. טו ויברך את־יוסף, ויאמר: האלוהים אשר התהלכו אבותיי לפניו, אברהם ויצחק--האלוהים הרועה אותי, מעודי עד־היום הזה. טז המלאך הגואל אותי מכל־רע, יברך את־הנערים, וייקרא בהם שמי, ושם אבותיי אברהם ויצחק; וידגו לרוב, בקרב הארץ. יז וירא יוסף, כי־ישית אביו יד־ימינו על־ראש אפריים--ויירע בעיניו; ויתמוך יד־אביו, להסיר אותה מעל ראש־אפריים--על־ראש מנשה. יח ויאמר יוסף אל־אביו, לא־כן אבי: כי־זה הבכור, שים ימינך על־ראשו. יט וימאן אביו, ויאמר ידעתי בני ידעתי--גם־הוא יהיה־לעם, וגם־הוא יגדל; ואולם, אחיו הקטון יגדל ממנו, וזרעו, יהיה מלוא־הגויים. כ ויברכם ביום ההוא, לאמור, בך יברך ישראל לאמור, ישימך אלוהים כאפריים וכמנשה; וישם את־אפריים, לפני מנשה. כא ויאמר ישראל אל־יוסף, הנה אנוכי מת; והיה אלוהים, עימכם, והשיב אתכם, אל־ארץ אבותיכם. כב ואני נתתי לך, שכם אחד--על־אחיך: אשר לקחתי מיד האמורי, בחרבי ובקשתי. {פ}