תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מח

א ויהי, אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה; וייקח את-שני בניו, עימו--את-מנשה, ואת-אפריים. ב ויגד ליעקוב--ויאמר, הנה בנך יוסף בא אליך; ויתחזק, ישראל, ויישב, על-המיטה. ג ויאמר יעקוב אל-יוסף, אל שדיי נראה-אליי בלוז בארץ כנען; ויברך, אותי. ד ויאמר אליי, הנני מפרך והרביתיך, ונתתיך, לקהל עמים; ונתתי את-הארץ הזאת, לזרעך אחריך--אחוזת עולם. ה ועתה שני-בניך הנולדים לך בארץ מצריים, עד-בואי אליך מצריימה--לי-הם: אפריים, ומנשה--כראובן ושמעון, יהיו-לי. ו ומולדתך אשר-הולדת אחריהם, לך יהיו; על שם אחיהם ייקראו, בנחלתם. ז ואני בבואי מפדן, מתה עליי רחל בארץ כנען בדרך, בעוד כברת-ארץ, לבוא אפרתה; ואקברהא שם בדרך אפרת, היא בית לחם. ח וירא ישראל, את-בני יוסף; ויאמר, מי-אלה. ט ויאמר יוסף, אל-אביו, בניי הם, אשר-נתן-לי אלוהים בזה; ויאמר, קחם-נא אליי ואברכם. י ועיני ישראל כבדו מזוקן, לא יוכל לראות; ויגש אותם אליו, ויישק להם ויחבק להם. יא ויאמר ישראל אל-יוסף, ראה פניך לא פיללתי; והנה הראה אותי אלוהים, גם את-זרעך. יב ויוצא יוסף אותם, מעם ברכיו; וישתחו לאפיו, ארצה. יג וייקח יוסף, את-שניהם--את-אפריים בימינו משמאל ישראל, ואת-מנשה בשמאלו מימין ישראל; ויגש, אליו. יד וישלח ישראל את-ימינו וישת על-ראש אפריים, והוא הצעיר, ואת-שמאלו, על-ראש מנשה: שיכל, את-ידיו, כי מנשה, הבכור. טו ויברך את-יוסף, ויאמר: האלוהים אשר התהלכו אבותיי לפניו, אברהם ויצחק--האלוהים הרועה אותי, מעודי עד-היום הזה. טז המלאך הגואל אותי מכל-רע, יברך את-הנערים, וייקרא בהם שמי, ושם אבותיי אברהם ויצחק; וידגו לרוב, בקרב הארץ. יז וירא יוסף, כי-ישית אביו יד-ימינו על-ראש אפריים--ויירע בעיניו; ויתמוך יד-אביו, להסיר אותה מעל ראש-אפריים--על-ראש מנשה. יח ויאמר יוסף אל-אביו, לא-כן אבי: כי-זה הבכור, שים ימינך על-ראשו. יט וימאן אביו, ויאמר ידעתי בני ידעתי--גם-הוא יהיה-לעם, וגם-הוא יגדל; ואולם, אחיו הקטון יגדל ממנו, וזרעו, יהיה מלוא-הגויים. כ ויברכם ביום ההוא, לאמור, בך יברך ישראל לאמור, ישימך אלוהים כאפריים וכמנשה; וישם את-אפריים, לפני מנשה. כא ויאמר ישראל אל-יוסף, הנה אנוכי מת; והיה אלוהים, עימכם, והשיב אתכם, אל-ארץ אבותיכם. כב ואני נתתי לך, שכם אחד--על-אחיך: אשר לקחתי מיד האמורי, בחרבי ובקשתי. {פ}