תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק טו

א אחר הדברים האלה, היה דבר־יהוה אל־אברם, במחזה, לאמור: אל־תירא אברם, אנוכי מגן לך--שכרך, הרבה מאוד. ב ויאמר אברם, אדוניי יהוה מה־תיתן־לי, ואנוכי, הולך ערירי; ובן־משק ביתי, הוא דמשק אליעזר. ג ויאמר אברם--הן לי, לא נתת זרע; והנה בן־ביתי, יורש אותי. ד והנה דבר־יהוה אליו לאמור, לא יירשך זה: כי־אם אשר ייצא ממעיך, הוא יירשך. ה ויוצא אותו החוצה, ויאמר הבט־נא השמיימה וספור הכוכבים--אם־תוכל, לספור אותם; ויאמר לו, כה יהיה זרעך. ו והאמין, ביהוה; ויחשבהא לו, צדקה. ז ויאמר, אליו: אני יהוה, אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את־הארץ הזאת, לרשתה. ח ויאמר: אדוניי יהוה, במה אדע כי אירשנה. ט ויאמר אליו, קחה לי עגלה משולשת, ועז משולשת, ואיל משולש; ותור, וגוזל. י וייקח־לו את־כל־אלה, ויבתר אותם בתווך, וייתן איש־בתרו, לקראת ריעהו; ואת־הציפור, לא בתר. יא ויירד העיט, על־הפגרים; וישב אותם, אברם. יב ויהי השמש לבוא, ותרדמה נפלה על־אברם; והנה אימה חשיכה גדולה, נופלת עליו. יג ויאמר לאברם, ידוע תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום, ועינו אותם--ארבע מאות, שנה. יד וגם את־הגוי אשר יעבודו, דן אנוכי; ואחרי־כן ייצאו, ברכוש גדול. טו ואתה תבוא אל־אבותיך, בשלום: תיקבר, בשיבה טובה. טז ודור רביעי, ישובו הנה: כי לא־שלם עוון האמורי, עד־הנה. יז ויהי השמש באה, ועלטה היה; והנה תנור עשן, ולפיד אש, אשר עבר, בין הגזרים האלה. יח ביום ההוא, כרת יהוה את־אברם--ברית לאמור: לזרעך, נתתי את־הארץ הזאת, מנהר מצריים, עד־הנהר הגדול נהר־פרת. יט את־הקיני, ואת־הקניזי, ואת, הקדמוני. כ ואת־החיתי ואת־הפריזי, ואת־הרפאים. כא ואת־האמורי, ואת־הכנעני, ואת־הגרגשי, ואת־היבוסי. {ס}