תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק לה

א ויאמר אלוהים אל־יעקוב, קום עלה בית־אל ושב־שם; ועשה־שם מזבח--לאל הנראה אליך, בבורחך מפני עשיו אחיך. ב ויאמר יעקוב אל־ביתו, ואל כל־אשר עימו: הסירו את־אלוהי הנכר, אשר בתוככם, והיטהרו, והחליפו שמלותיכם. ג ונקומה ונעלה, בית־אל; ואעשה־שם מזבח, לאל העונה אותי ביום צרתי, ויהי עימדי, בדרך אשר הלכתי. ד וייתנו אל־יעקוב, את כל־אלוהי הנכר אשר בידם, ואת־הנזמים, אשר באוזניהם; ויטמון אותם יעקוב, תחת האלה אשר עם־שכם. ה וייסעו; ויהי חיתת אלוהים, על־הערים אשר סביבותיהם, ולא רדפו, אחרי בני יעקוב. ו ויבוא יעקוב לוזה, אשר בארץ כנען--היא, בית־אל: הוא, וכל־העם אשר־עימו. ז וייבן שם, מזבח, ויקרא למקום, אל בית־אל: כי שם, נגלו אליו האלוהים, בבורחו, מפני אחיו. ח ותמת דבורה מינקת רבקה, ותיקבר מתחת לבית־אל תחת האלון; ויקרא שמו, אלון בכות. {פ}

ט ויירא אלוהים אל־יעקוב עוד, בבואו מפדן ארם; ויברך, אותו. י ויאמר־לו אלוהים, שמך יעקוב: לא־ייקרא שמך עוד יעקוב, כי אם־ישראל יהיה שמך, ויקרא את־שמו, ישראל. יא ויאמר לו אלוהים אני אל שדיי, פרה ורבה--גוי וקהל גויים, יהיה ממך; ומלכים, מחלציך ייצאו. יב ואת־הארץ, אשר נתתי לאברהם וליצחק--לך אתננה; ולזרעך אחריך, אתן את־הארץ. יג ויעל מעליו, אלוהים, במקום, אשר־דיבר איתו. יד ויצב יעקוב מצבה, במקום אשר־דיבר איתו--מצבת אבן; ויסך עליה נסך, וייצוק עליה שמן. טו ויקרא יעקוב את־שם המקום, אשר דיבר איתו שם אלוהים--בית־אל. טז ויסעו מבית אל, ויהי־עוד כברת־הארץ לבוא אפרתה; ותלד רחל, ותקש בלדתה. יז ויהי בהקשותה, בלדתה; ותאמר לה המיילדת אל־תיראי, כי־גם־זה לך בן. יח ויהי בצאת נפשה, כי מתה, ותקרא שמו, בן־אוני; ואביו, קרא־לו בנימין. יט ותמת, רחל; ותיקבר בדרך אפרתה, היא בית לחם. כ ויצב יעקוב מצבה, על־קבורתה--היא מצבת קבורת־רחל, עד־היום. כא וייסע, ישראל; ויט אוהלו, מהלאה למגדל־עדר. כב ויהי, בשכון ישראל בארץ ההיא, וילך ראובן וישכב את־בלהה פילגש אביו, וישמע ישראל; {פ}

ויהיו בני־יעקוב, שנים עשר. כג בני לאה, בכור יעקוב ראובן; ושמעון ולוי ויהודה, ויששכר וזבולון. כד בני רחל, יוסף ובנימין. כה ובני בלהה שפחת רחל, דן ונפתלי. כו ובני זלפה שפחת לאה, גד ואשר; אלה בני יעקוב, אשר יולד־לו בפדן ארם. כז ויבוא יעקוב אל־יצחק אביו, ממרא קרית הארבע--היא חברון, אשר־גר־שם אברהם ויצחק. כח ויהיו, ימי יצחק--מאת שנה, ושמונים שנה. כט ויגווע יצחק וימת וייאסף אל־עמיו, זקן ושבע ימים; ויקברו אותו, עשיו ויעקוב בניו. {פ}