תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מה

א ולא-יכול יוסף להתאפק, לכול הניצבים עליו, ויקרא, הוציאו כל-איש מעליי; ולא-עמד איש איתו, בהתוודע יוסף אל-אחיו. ב וייתן את-קולו, בבכי; וישמעו מצריים, וישמע בית פרעה. ג ויאמר יוסף אל-אחיו אני יוסף, העוד אבי חי; ולא-יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו. ד ויאמר יוסף אל-אחיו גשו-נא אליי, וייגשו; ויאמר, אני יוסף אחיכם, אשר-מכרתם אותי, מצריימה. ה ועתה אל-תיעצבו, ואל-ייחר בעיניכם, כי-מכרתם אותי, הנה: כי למחיה, שלחני אלוהים לפניכם. ו כי-זה שנתיים הרעב, בקרב הארץ; ועוד חמש שנים, אשר אין-חריש וקציר. ז וישלחני אלוהים לפניכם, לשום לכם שארית בארץ, ולהחיות לכם, לפליטה גדולה. ח ועתה, לא-אתם שלחתם אותי הנה, כי, האלוהים; וישימני לאב לפרעה, ולאדון לכל-ביתו, ומושל, בכל-ארץ מצריים. ט מהרו, ועלו אל-אבי, ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף, שמני אלוהים לאדון לכל-מצריים; רדה אליי, אל-תעמוד. י וישבת בארץ-גושן, והיית קרוב אליי--אתה, ובניך ובני בניך; וצאנך ובקרך, וכל-אשר-לך. יא וכילכלתי אותך שם, כי-עוד חמש שנים רעב: פן-תיוורש אתה וביתך, וכל-אשר-לך. יב והנה עיניכם רואות, ועיני אחי בנימין: כי-פי, המדבר אליכם. יג והגדתם לאבי, את-כל-כבודי במצריים, ואת, כל-אשר ראיתם; ומיהרתם והורדתם את-אבי, הנה. יד וייפול על-צווארי בנימין-אחיו, ויבך; ובנימין--בכה, על-צוואריו. טו וינשק לכל-אחיו, ויבך עליהם; ואחרי כן, דיברו אחיו איתו. טז והקול נשמע, בית פרעה לאמור, באו, אחי יוסף; וייטב בעיני פרעה, ובעיני עבדיו. יז ויאמר פרעה אל-יוסף, אמור אל-אחיך זאת עשו: טענו, את-בעירכם, ולכו-בואו, ארצה כנען. יח וקחו את-אביכם ואת-בתיכם, ובואו אליי; ואתנה לכם, את-טוב ארץ מצריים, ואכלו, את-חלב הארץ. יט ואתה צווית, זאת עשו: קחו-לכם מארץ מצריים עגלות, לטפכם ולנשיכם, ונשאתם את-אביכם, ובאתם. כ ועינכם, אל-תחוס על-כליכם: כי-טוב כל-ארץ מצריים, לכם הוא. כא ויעשו-כן בני ישראל, וייתן להם יוסף עגלות על-פי פרעה; וייתן להם צידה, לדרך. כב לכולם נתן לאיש, חליפות שמלות; ולבנימין נתן שלוש מאות כסף, וחמש חליפות שמלות. כג ולאביו שלח כזאת, עשרה חמורים, נושאים, מטוב מצריים; ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון, לאביו--לדרך. כד וישלח את-אחיו, וילכו; ויאמר אליהם, אל-תרגזו בדרך. כה ויעלו, ממצריים; ויבואו ארץ כנען, אל-יעקוב אביהם. כו ויגידו לו לאמור, עוד יוסף חי, וכי-הוא מושל, בכל-ארץ מצריים; ויפג ליבו, כי לא-האמין להם. כז וידברו אליו, את כל-דברי יוסף אשר דיבר אליהם, וירא את-העגלות, אשר-שלח יוסף לשאת אותו; ותחי, רוח יעקוב אביהם. כח ויאמר, ישראל, רב עוד-יוסף בני, חי; אלכה ואראנו, בטרם אמות.