תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ז

א ויאמר יהוה לנוח, בוא-אתה וכל-ביתך אל-התיבה: כי-אותך ראיתי צדיק לפניי, בדור הזה. ב מכול הבהמה הטהורה, תיקח-לך שבעה שבעה--איש ואשתו; ומן-הבהמה אשר לא טהורה היא, שניים--איש ואשתו. ג גם מעוף השמיים שבעה שבעה, זכר ונקבה, לחייות זרע, על-פני כל-הארץ. ד כי לימים עוד שבעה, אנוכי ממטיר על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה; ומחיתי, את-כל-היקום אשר עשיתי, מעל, פני האדמה. ה ויעש, נוח, ככול אשר-ציווהו, יהוה. ו ונוח, בן-שש מאות שנה; והמבול היה, מים על-הארץ. ז ויבוא נוח, ובניו ואשתו ונשי-בניו איתו--אל-התיבה: מפני, מי המבול. ח מן-הבהמה, הטהורה, ומן-הבהמה, אשר איננה טהורה; ומן-העוף--וכול אשר-רומש, על-האדמה. ט שניים שניים באו אל-נוח, אל-התיבה--זכר ונקבה: כאשר ציווה אלוהים, את-נוח. י ויהי, לשבעת הימים; ומי המבול, היו על-הארץ. יא בשנת שש-מאות שנה, לחיי-נוח, בחודש השני, בשבעה-עשר יום לחודש--ביום הזה, נבקעו כל-מעיינות תהום רבה, וארובות השמיים, נפתחו. יב ויהי הגשם, על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה. יג בעצם היום הזה בא נוח, ושם-וחם ויפת בני-נוח; ואשת נוח, ושלושת נשי-בניו איתם--אל-התיבה. יד המה וכל-החיה למינה, וכל-הבהמה למינה, וכל-הרמש הרומש על-הארץ, למינהו; וכל-העוף למינהו, כול ציפור כל-כנף. טו ויבואו אל-נוח, אל-התיבה, שניים שניים מכל-הבשר, אשר-בו רוח חיים. טז והבאים, זכר ונקבה מכל-בשר באו, כאשר ציווה אותו, אלוהים; ויסגור יהוה, בעדו. יז ויהי המבול ארבעים יום, על-הארץ; וירבו המים, וישאו את-התיבה, ותרם, מעל הארץ. יח ויגברו המים וירבו מאוד, על-הארץ; ותלך התיבה, על-פני המים. יט והמים, גברו מאוד מאוד--על-הארץ; ויכוסו, כל-ההרים הגבוהים, אשר-תחת, כל-השמיים. כ חמש עשרה אמה מלמעלה, גברו המים; ויכוסו, ההרים. כא ויגווע כל-בשר הרומש על-הארץ, בעוף ובבהמה ובחיה, ובכל-השרץ, השורץ על-הארץ--וכול, האדם. כב כול אשר נשמת-רוח חיים באפיו, מכול אשר בחרבה--מתו. כג ויימח את-כל-היקום אשר על-פני האדמה, מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמיים, ויימחו, מן-הארץ; ויישאר אך-נוח ואשר איתו, בתיבה. כד ויגברו המים, על-הארץ, חמישים ומאת, יום.