תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מו

א וייסע ישראל וכל־אשר־לו, ויבוא בארה שבע; ויזבח זבחים, לאלוהי אביו יצחק.  ב ויאמר אלוהים לישראל במראות הלילה, ויאמר יעקוב יעקוב; ויאמר, הנני.  ג ויאמר, אנוכי האל אלוהי אביך; אל־תירא מרדה מצריימה, כי־לגוי גדול אשימך שם.  ד אנוכי, ארד עימך מצריימה, ואנוכי, אעלך גם־עלה; ויוסף, ישית ידו על־עיניך.  ה ויקם יעקוב, מבאר שבע; וישאו בני־ישראל את־יעקוב אביהם, ואת־טפם ואת־נשיהם, בעגלות, אשר־שלח פרעה לשאת אותו.  ו ויקחו את־מקניהם, ואת־רכושם אשר רכשו בארץ כנען, ויבואו, מצריימה:  יעקוב, וכל־זרעו איתו.  ז בניו ובני בניו, איתו, בנותיו ובנות בניו, וכל־זרעו--הביא איתו, מצריימה.  {ס}

ח ואלה שמות בני־ישראל הבאים מצריימה, יעקוב ובניו:  בכור יעקוב, ראובן.  ט ובני, ראובן--חנוך ופלוא, וחצרון וכרמי.  י ובני שמעון, ימואל וימין ואוהד--ויכין וצוחר; ושאול, בן־הכנענית.  יא ובני, לוי--גרשון, קהת ומררי.  יב ובני יהודה, ער ואונן ושלה--ופרץ וזרח; וימת ער ואונן בארץ כנען, ויהיו בני־פרץ חצרון וחמול.  יג ובני, יששכר--תולע ופווה, ויוב ושמרון.  יד ובני, זבולון--סרד ואילון, ויחלאל.  טו אלה בני לאה, אשר ילדה ליעקוב בפדן ארם, ואת, דינה בתו:  כל־נפש בניו ובנותיו, שלושים ושלוש.  טז ובני גד, צפיון וחגי שוני ואצבון, ערי וארודי, ואראלי.  יז ובני אשר, ימנה וישווה וישווי ובריעה--ושרח אחותם; ובני בריעה, חבר ומלכיאל.  יח אלה בני זלפה, אשר־נתן לבן ללאה בתו; ותלד את־אלה ליעקוב, שש עשרה נפש.  יט בני רחל אשת יעקוב, יוסף ובנימין.  כ וייוולד ליוסף, בארץ מצריים, אשר ילדה־לו אסנת, בת־פוטי פרע כוהן און--את־מנשה, ואת־אפריים.  כא ובני בנימין, בלע ובכר ואשבל, גרא ונעמן, אחי וראש; מופים וחופים, וארד.  כב אלה בני רחל, אשר יולד ליעקוב--כל־נפש, ארבעה עשר.  כג ובני־דן, חושים.  כד ובני, נפתלי--יחצאל וגוני, ויצר ושילם.  כה אלה בני בלהה, אשר־נתן לבן לרחל בתו; ותלד את־אלה ליעקוב, כל־נפש שבעה.  כו כל־הנפש הבאה ליעקוב מצריימה, יוצאי ירכו, מלבד, נשי בני־יעקוב--כל־נפש, שישים ושש.  כז ובני יוסף אשר־יולד־לו במצריים, נפש שניים:  כל־הנפש לבית־יעקוב הבאה מצריימה, שבעים.  {ס}

כח ואת־יהודה שלח לפניו, אל־יוסף, להורות לפניו, גושנה; ויבואו, ארצה גושן.  כט ויאסור יוסף מרכבתו, ויעל לקראת־ישראל אביו גושנה; ויירא אליו, וייפול על־צוואריו, ויבך על־צוואריו, עוד.  ל ויאמר ישראל אל־יוסף, אמותה הפעם, אחרי ראותי את־פניך, כי עודך חי.  לא ויאמר יוסף אל־אחיו ואל־בית אביו, אעלה ואגידה לפרעה; ואומרה אליו, אחיי ובית־אבי אשר בארץ־כנען באו אליי.  לב והאנשים רועי צאן, כי־אנשי מקנה היו; וצאנם ובקרם וכל־אשר להם, הביאו.  לג והיה, כי־יקרא לכם פרעה; ואמר, מה־מעשיכם.  לד ואמרתם, אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד־עתה--גם־אנחנו, גם־אבותינו:  בעבור, תשבו בארץ גושן, כי־תועבת מצריים, כל־רועה צאן.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ