תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ג

א והנחש, היה ערום, מכול חית השדה, אשר עשה יהוה אלוהים; ויאמר, אל־האישה, אף כי־אמר אלוהים, לא תאכלו מכול עץ הגן. ב ותאמר האישה, אל־הנחש: מפרי עץ־הגן, נאכל. ג ומפרי העץ, אשר בתוך־הגן--אמר אלוהים לא תאכלו ממנו, ולא תיגעו בו: פן־תמותון. ד ויאמר הנחש, אל־האישה: לא־מות, תמותון. ה כי, יודע אלוהים, כי ביום אכולכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם, כאלוהים, יודעי, טוב ורע. ו ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה־הוא לעיניים, ונחמד העץ להשכיל, ותיקח מפרייו, ותאכל; ותיתן גם־לאישה עימה, ויאכל. ז ותיפקחנה, עיני שניהם, ויידעו, כי עירומים הם; ויתפרו עלי תאנה, ויעשו להם חגורות. ח וישמעו את־קול יהוה אלוהים, מתהלך בגן--לרוח היום; ויתחבא האדם ואשתו, מפני יהוה אלוהים, בתוך, עץ הגן. ט ויקרא יהוה אלוהים, אל־האדם; ויאמר לו, אייך. י ויאמר, את־קולך שמעתי בגן; ואירא כי־עירום אנוכי, ואיחבא. יא ויאמר--מי הגיד לך, כי עירום אתה; המן־העץ, אשר ציוויתיך לבלתי אכול־ממנו--אכלת. יב ויאמר, האדם: האישה אשר נתת עימדי, היא נתנה־לי מן־העץ ואוכל. יג ויאמר יהוה אלוהים לאישה, מה־זאת עשית; ותאמר, האישה, הנחש השיאני, ואוכל. יד ויאמר יהוה אלוהים אל־הנחש, כי עשית זאת, ארור אתה מכל־הבהמה, ומכול חית השדה; על־גחונך תלך, ועפר תאכל כל־ימי חייך. טו ואיבה אשית, בינך ובין האישה, ובין זרעך, ובין זרעה: הוא ישופך ראש, ואתה תשופנו עקב. {ס}

טז אל־האישה אמר, הרבה ארבה עיצבונך והרונך--בעצב, תלדי בנים; ואל־אישך, תשוקתך, והוא, ימשול־בך. {ס}

יז ולאדם אמר, כי־שמעת לקול אשתך, ותאכל מן־העץ, אשר ציוויתיך לאמור לא תאכל ממנו--ארורה האדמה, בעבורך, בעיצבון תאכלנה, כול ימי חייך. יח וקוץ ודרדר, תצמיח לך; ואכלת, את־עשב השדה. יט בזיעת אפיך, תאכל לחם, עד שובך אל־האדמה, כי ממנה לוקחת: כי־עפר אתה, ואל־עפר תשוב. כ ויקרא האדם שם אשתו, חווה: כי היא הייתה, אם כל־חי. כא ויעש יהוה אלוהים לאדם ולאשתו, כותנות עור--וילבישם. {פ}

כב ויאמר יהוה אלוהים, הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע; ועתה פן־ישלח ידו, ולקח גם מעץ החיים, ואכל, וחי לעולם. כג וישלחהו יהוה אלוהים, מגן־עדן--לעבוד, את־האדמה, אשר לוקח, משם. כד ויגרש, את־האדם; וישכן מקדם לגן־עדן את־הכרובים, ואת להט החרב המתהפכת, לשמור, את־דרך עץ החיים. {ס}