תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ב

א ויכולו השמיים והארץ, וכל-צבאם. ב ויכל אלוהים ביום השביעי, מלאכתו אשר עשה; וישבות ביום השביעי, מכל-מלאכתו אשר עשה. ג ויברך אלוהים את-יום השביעי, ויקדש אותו: כי בו שבת מכל-מלאכתו, אשר-ברא אלוהים לעשות. {פ}

ד אלה תולדות השמיים והארץ, בהיבראם: ביום, עשות יהוה אלוהים--ארץ ושמיים. ה וכול שיח השדה, טרם יהיה בארץ, וכל-עשב השדה, טרם יצמח: כי לא המטיר יהוה אלוהים, על-הארץ, ואדם אין, לעבוד את-האדמה. ו ואד, יעלה מן-הארץ, והשקה, את-כל-פני האדמה. ז וייצר יהוה אלוהים את-האדם, עפר מן-האדמה, וייפח באפיו, נשמת חיים; ויהי האדם, לנפש חיה. ח וייטע יהוה אלוהים, גן-בעדן--מקדם; וישם שם, את-האדם אשר יצר. ט ויצמח יהוה אלוהים, מן-האדמה, כל-עץ נחמד למראה, וטוב למאכל--ועץ החיים, בתוך הגן, ועץ, הדעת טוב ורע. י ונהר יוצא מעדן, להשקות את-הגן; ומשם, ייפרד, והיה, לארבעה ראשים. יא שם האחד, פישון--הוא הסובב, את כל-ארץ החווילה, אשר-שם, הזהב. יב וזהב הארץ ההיא, טוב; שם הבדולח, ואבן השוהם. יג ושם-הנהר השני, גיחון--הוא הסובב, את כל-ארץ כוש. יד ושם הנהר השלישי חידקל, הוא ההולך קדמת אשור; והנהר הרביעי, הוא פרת. טו וייקח יהוה אלוהים, את-האדם; ויניחהו בגן-עדן, לעובדה ולשומרה. טז ויצו יהוה אלוהים, על-האדם לאמור: מכול עץ-הגן, אכול תאכל. יז ומעץ, הדעת טוב ורע--לא תאכל, ממנו: כי, ביום אכולך ממנו--מות תמות. יח ויאמר יהוה אלוהים, לא-טוב היות האדם לבדו; אעשה-לו עזר, כנגדו. יט וייצר יהוה אלוהים מן-האדמה, כל-חית השדה ואת כל-עוף השמיים, ויבא אל-האדם, לראות מה-יקרא-לו; וכול אשר יקרא-לו האדם נפש חיה, הוא שמו. כ ויקרא האדם שמות, לכל-הבהמה ולעוף השמיים, ולכול, חית השדה; ולאדם, לא-מצא עזר כנגדו. כא ויפל יהוה אלוהים תרדמה על-האדם, ויישן; וייקח, אחת מצלעותיו, ויסגור בשר, תחתנה. כב וייבן יהוה אלוהים את-הצלע אשר-לקח מן-האדם, לאישה; ויביאהא, אל-האדם. כג ויאמר, האדם, זאת הפעם עצם מעצמיי, ובשר מבשרי; לזאת ייקרא אישה, כי מאיש לוקחה-זאת. כד על-כן, יעזוב-איש, את-אביו, ואת-אימו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד. כה ויהיו שניהם ערומים, האדם ואשתו; ולא, יתבוששו.