תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ב

א ויכולו השמיים והארץ, וכל־צבאם. ב ויכל אלוהים ביום השביעי, מלאכתו אשר עשה; וישבות ביום השביעי, מכל־מלאכתו אשר עשה. ג ויברך אלוהים את־יום השביעי, ויקדש אותו: כי בו שבת מכל־מלאכתו, אשר־ברא אלוהים לעשות. {פ}

ד אלה תולדות השמיים והארץ, בהיבראם: ביום, עשות יהוה אלוהים--ארץ ושמיים. ה וכול שיח השדה, טרם יהיה בארץ, וכל־עשב השדה, טרם יצמח: כי לא המטיר יהוה אלוהים, על־הארץ, ואדם אין, לעבוד את־האדמה. ו ואד, יעלה מן־הארץ, והשקה, את־כל־פני האדמה. ז וייצר יהוה אלוהים את־האדם, עפר מן־האדמה, וייפח באפיו, נשמת חיים; ויהי האדם, לנפש חיה. ח וייטע יהוה אלוהים, גן־בעדן--מקדם; וישם שם, את־האדם אשר יצר. ט ויצמח יהוה אלוהים, מן־האדמה, כל־עץ נחמד למראה, וטוב למאכל--ועץ החיים, בתוך הגן, ועץ, הדעת טוב ורע. י ונהר יוצא מעדן, להשקות את־הגן; ומשם, ייפרד, והיה, לארבעה ראשים. יא שם האחד, פישון--הוא הסובב, את כל־ארץ החווילה, אשר־שם, הזהב. יב וזהב הארץ ההיא, טוב; שם הבדולח, ואבן השוהם. יג ושם־הנהר השני, גיחון--הוא הסובב, את כל־ארץ כוש. יד ושם הנהר השלישי חידקל, הוא ההולך קדמת אשור; והנהר הרביעי, הוא פרת. טו וייקח יהוה אלוהים, את־האדם; ויניחהו בגן־עדן, לעובדה ולשומרה. טז ויצו יהוה אלוהים, על־האדם לאמור: מכול עץ־הגן, אכול תאכל. יז ומעץ, הדעת טוב ורע--לא תאכל, ממנו: כי, ביום אכולך ממנו--מות תמות. יח ויאמר יהוה אלוהים, לא־טוב היות האדם לבדו; אעשה־לו עזר, כנגדו. יט וייצר יהוה אלוהים מן־האדמה, כל־חית השדה ואת כל־עוף השמיים, ויבא אל־האדם, לראות מה־יקרא־לו; וכול אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו. כ ויקרא האדם שמות, לכל־הבהמה ולעוף השמיים, ולכול, חית השדה; ולאדם, לא־מצא עזר כנגדו. כא ויפל יהוה אלוהים תרדמה על־האדם, ויישן; וייקח, אחת מצלעותיו, ויסגור בשר, תחתנה. כב וייבן יהוה אלוהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם, לאישה; ויביאהא, אל־האדם. כג ויאמר, האדם, זאת הפעם עצם מעצמיי, ובשר מבשרי; לזאת ייקרא אישה, כי מאיש לוקחה־זאת. כד על־כן, יעזוב־איש, את־אביו, ואת־אימו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד. כה ויהיו שניהם ערומים, האדם ואשתו; ולא, יתבוששו.