תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ד

א והאדם, ידע את־חווה אשתו; ותהר, ותלד את־קין, ותאמר, קניתי איש את־יהוה. ב ותוסף ללדת, את־אחיו את־הבל; ויהי־הבל, רועה צאן, וקין, היה עובד אדמה. ג ויהי, מקץ ימים; ויבא קין מפרי האדמה, מנחה--ליהוה. ד והבל הביא גם־הוא מבכורות צאנו, ומחלביהן; ויישע יהוה, אל־הבל ואל־מנחתו. ה ואל־קין ואל־מנחתו, לא שעה; וייחר לקין מאוד, וייפלו פניו. ו ויאמר יהוה, אל־קין: למה חרה לך, ולמה נפלו פניך. ז הלוא אם־תיטיב, שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ; ואליך, תשוקתו, ואתה, תמשול־בו. ח ויאמר קין, אל־הבל אחיו; ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו. ט ויאמר יהוה אל־קין, אי הבל אחיך; ויאמר לא ידעתי, השומר אחי אנוכי. י ויאמר, מה עשית; קול דמי אחיך, צועקים אליי מן־האדמה. יא ועתה, ארור אתה, מן־האדמה אשר פצתה את־פיה, לקחת את־דמי אחיך מידך. יב כי תעבוד את־האדמה, לא־תוסף תת־כוחה לך; נע ונד, תהיה בארץ. יג ויאמר קין, אל־יהוה: גדול עווני, מנשוא. יד הן גירשת אותי היום, מעל פני האדמה, ומפניך, איסתר; והייתי נע ונד, בארץ, והיה כל־מוצאי, יהרגני. טו ויאמר לו יהוה, לכן כל־הורג קין, שבעתיים, יוקם; וישם יהוה לקין אות, לבלתי הכות־אותו כל־מוצאו. טז וייצא קין, מלפני יהוה; ויישב בארץ־נוד, קדמת־עדן. יז ויידע קין את־אשתו, ותהר ותלד את־חנוך; ויהי, בונה עיר, ויקרא שם העיר, כשם בנו חנוך. יח וייוולד לחנוך, את־עירד, ועירד, ילד את־מחויאל; ומחייאל, ילד את־מתושאל, ומתושאל, ילד את־למך. יט וייקח־לו למך, שתי נשים: שם האחת עדה, ושם השנית צילה. כ ותלד עדה, את־יבל: הוא היה--אבי, יושב אוהל ומקנה. כא ושם אחיו, יובל: הוא היה--אבי, כל־תופש כינור ועוגב. כב וצילה גם־היא, ילדה את־תובל קין--לוטש, כל־חורש נחושת וברזל; ואחות תובל־קין, נעמה. כג ויאמר למך לנשיו, עדה וצילה שמען קולי--נשי למך, האזנה אמרתי: כי איש הרגתי לפצעי, וילד לחבורתי. כד כי שבעתיים, יוקם־קין; ולמך, שבעים ושבעה. כה ויידע אדם עוד, את־אשתו, ותלד בן, ותקרא את־שמו שת: כי שת־לי אלוהים, זרע אחר--תחת הבל, כי הרגו קין. כו ולשת גם־הוא יולד־בן, ויקרא את־שמו אנוש; אז הוחל, לקרוא בשם יהוה. {ס}