תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק יב

א ויאמר יהוה אל־אברם, לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל־הארץ, אשר אראך.  ב ואעשך, לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך; והיה, ברכה.  ג ואברכה, מברכיך, ומקללך, אאור; ונברכו בך, כול משפחות האדמה.  ד וילך אברם, כאשר דיבר אליו יהוה, וילך איתו, לוט; ואברם, בן־חמש שנים ושבעים שנה, בצאתו, מחרן.  ה וייקח אברם את־שריי אשתו ואת־לוט בן־אחיו, ואת־כל־רכושם אשר רכשו, ואת־הנפש, אשר־עשו בחרן; וייצאו, ללכת ארצה כנען, ויבואו, ארצה כנען.  ו ויעבור אברם, בארץ, עד מקום שכם, עד אילון מורה; והכנעני, אז בארץ.  ז ויירא יהוה, אל־אברם, ויאמר, לזרעך אתן את־הארץ הזאת; וייבן שם מזבח, ליהוה הנראה אליו.  ח ויעתק משם ההרה, מקדם לבית־אל--ויט אוהלו; בית־אל מים, והעיי מקדם, וייבן־שם מזבח ליהוה, ויקרא בשם יהוה.  ט וייסע אברם, הלוך ונסוע הנגבה.  {פ}

י ויהי רעב, בארץ; ויירד אברם מצריימה לגור שם, כי־כבד הרעב בארץ.  יא ויהי, כאשר הקריב לבוא מצריימה; ויאמר, אל־שריי אשתו, הנה־נא ידעתי, כי אישה יפת־מראה את.  יב והיה, כי־יראו אותך המצרים, ואמרו, אשתו זאת; והרגו אותי, ואותך יחייו.  יג אמרי־נא, אחותי את--למען ייטב־לי בעבורך, וחייתה נפשי בגללך.  יד ויהי, כבוא אברם מצריימה; ויראו המצרים את־האישה, כי־יפה היא מאוד.  טו ויראו אותה שרי פרעה, ויהללו אותה אל־פרעה; ותוקח האישה, בית פרעה.  טז ולאברם היטיב, בעבורה; ויהי־לו צאן־ובקר, וחמורים, ועבדים ושפחות, ואתונות וגמלים.  יז וינגע יהוה את־פרעה נגעים גדולים, ואת־ביתו, על־דבר שריי, אשת אברם.  יח ויקרא פרעה, לאברם, ויאמר, מה־זאת עשית לי; למה לא־הגדת לי, כי אשתך היא.  יט למה אמרת אחותי היא, ואקח אותה לי לאישה; ועתה, הנה אשתך קח ולך.  כ ויצו עליו פרעה, אנשים; וישלחו אותו ואת־אשתו, ואת־כל־אשר־לו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ