תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
בראשית - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
א ויקרא יעקוב, אל־בניו; ויאמר, היאספו ואגידה לכם, את אשר־יקרא אתכם, באחרית הימים. ב היקבצו ושמעו, בני יעקוב; ושמעו, אל־ישראל אביכם. ג ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני--יתר שאת, ויתר עז. ד פחז כמים אל־תותר, כי עלית משכבי אביך; אז חיללת, יצועי עלה. {פ}
ה שמעון ולוי, אחים--כלי חמס, מכרותיהם. ו בסודם אל־תבוא נפשי, בקהלם אל־תיחד כבודי: כי באפם הרגו איש, וברצונם עיקרו־שור. ז ארור אפם כי עז, ועברתם כי קשתה; אחלקם ביעקוב, ואפיצם בישראל. {פ}
ח יהודה, אתה יודוך אחיך--ידך, בעורף אויביך; ישתחוו לך, בני אביך. ט גור אריה יהודה, מטרף בני עלית; כרע רבץ כאריה וכלביא, מי יקימנו. י לא־יסור שבט מיהודה, ומחוקק מבין רגליו, עד כי־יבוא שילה, ולו ייקהת עמים. יא אוסרי לגפן עירו, ולשורקה בני אתונו; כיבס ביין לבושו, ובדם־ענבים סותו. יב חכלילי עיניים, מיין; ולבן־שיניים, מחלב. {פ}
יג זבולון, לחוף ימים ישכון; והוא לחוף אונייות, וירכתו על־צידון. {פ}
יד יששכר, חמור גרם--רובץ, בין המשפתיים. טו וירא מנוחה כי טוב, ואת־הארץ כי נעמה; ויט שכמו לסבול, ויהי למס־עובד. {ס}
טז דן, ידין עמו--כאחד, שבטי ישראל. יז יהי־דן נחש עלי־דרך, שפיפון עלי־אורח--הנושך, עיקבי־סוס, וייפול רוכבו, אחור. יח לישועתך, קיוויתי יהוה. {ס}
יט גד, גדוד יגודנו; והוא, יגוד עקב. {ס}
כ מאשר, שמנה לחמו; והוא ייתן, מעדני־מלך. {ס}
כא נפתלי, איילה שלוחה--הנותן, אמרי־שפר. {ס}
כב בן פורת יוסף, בן פורת עלי־עין; בנות, צעדה עלי־שור. כג וימררוהו, ורובו; וישטמוהו, בעלי חיצים. כד ותשב באיתן קשתו, ויפוזו זרועי ידיו; מידי אביר יעקוב, משם רועה אבן ישראל. כה מאל אביך ויעזרך, ואת שדיי ויברכך, ברכות שמיים מעל, ברכות תהום רובצת תחת; ברכות שדיים, ורחם. כו ברכות אביך, גברו על־ברכות הוריי, עד־תאוות, גבעות עולם; תהיינה לראש יוסף, ולקודקוד נזיר אחיו. {פ}
כז בנימין זאב יטרף, בבוקר יאכל עד; ולערב, יחלק שלל. כח כל־אלה שבטי ישראל, שנים עשר; וזאת אשר־דיבר להם אביהם, ויברך אותם--איש אשר כברכתו, בירך אותם. כט ויצו אותם, ויאמר אליהם אני נאסף אל־עמי--קברו אותי, אל־אבותיי: אל־המערה--אשר בשדה, עפרון החיתי. ל במערה אשר בשדה המכפלה, אשר על־פני־ממרא--בארץ כנען: אשר קנה אברהם את־השדה, מאת עפרון החיתי--לאחוזת־קבר. לא שמה קברו את־אברהם, ואת שרה אשתו, שמה קברו את־יצחק, ואת רבקה אשתו; ושמה קברתי, את־לאה. לב מקנה השדה והמערה אשר־בו, מאת בני־חת. לג ויכל יעקוב לצוות את־בניו, ויאסוף רגליו אל־המיטה; ויגווע, וייאסף אל־עמיו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
בראשית - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ