תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק טז

א ושריי אשת אברם, לא ילדה לו; ולה שפחה מצרית, ושמה הגר. ב ותאמר שריי אל־אברם, הנה־נא עצרני יהוה מלדת--בוא־נא אל־שפחתי, אוליי איבנה ממנה; וישמע אברם, לקול שריי. ג ותיקח שריי אשת־אברם, את־הגר המצרית שפחתה, מקץ עשר שנים, לשבת אברם בארץ כנען; ותיתן אותה לאברם אישה, לו לאישה. ד ויבוא אל־הגר, ותהר; ותרא כי הרתה, ותקל גברתה בעיניה. ה ותאמר שריי אל־אברם, חמסי עליך--אנוכי נתתי שפחתי בחיקך, ותרא כי הרתה ואקל בעיניה; ישפוט יהוה, ביני וביניך. ו ויאמר אברם אל־שריי, הנה שפחתך בידך--עשי־לה, הטוב בעינייך; ותענהא שריי, ותברח מפניה. ז וימצאה מלאך יהוה, על־עין המים--במדבר: על־העין, בדרך שור. ח ויאמר, הגר שפחת שריי אי־מזה באת--ואנה תלכי; ותאמר--מפני שריי גברתי, אנוכי בורחת. ט ויאמר לה מלאך יהוה, שובי אל־גברתך, והתעני, תחת ידיה. י ויאמר לה מלאך יהוה, הרבה ארבה את־זרעך, ולא ייספר, מרוב. יא ויאמר לה מלאך יהוה, הנך הרה ויולדת בן, וקראת שמו ישמעאל, כי־שמע יהוה אל־עונייך. יב והוא יהיה, פרא אדם--ידו בכול, ויד כול בו; ועל־פני כל־אחיו, ישכון. יג ותקרא שם־יהוה הדובר אליה, אתה אל רואי: כי אמרה, הגם הלום ראיתי--אחרי רואי. יד על־כן קרא לבאר, באר לחי רואי--הנה בין־קדש, ובין ברד. טו ותלד הגר לאברם, בן; ויקרא אברם שם־בנו אשר־ילדה הגר, ישמעאל. טז ואברם, בן־שמונים שנה ושש שנים, בלדת־הגר את־ישמעאל, לאברם. {ס}