תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
בראשית - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
א ויהיו חיי שרה, מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים--שני, חיי שרה. ב ותמת שרה, בקרית ארבע היא חברון--בארץ כנען; ויבוא, אברהם, לספוד לשרה, ולבכותה. ג ויקם, אברהם, מעל, פני מתו; וידבר אל־בני־חת, לאמור. ד גר־ותושב אנוכי, עימכם; תנו לי אחוזת־קבר עימכם, ואקברה מתי מלפניי. ה ויענו בני־חת את־אברהם, לאמור לו. ו שמענו אדוני, נשיא אלוהים אתה בתוכנו--במבחר קברינו, קבור את־מתך; איש ממנו, את־קברו לא־יכלה ממך מקבור מתך. ז ויקם אברהם וישתחו לעם־הארץ, לבני־חת. ח וידבר איתם, לאמור: אם־יש את־נפשכם, לקבור את־מתי מלפניי--שמעוני, ופגעו־לי בעפרון בן־צוחר. ט וייתן־לי, את־מערת המכפלה אשר־לו, אשר, בקצה שדהו: בכסף מלא ייתננה לי, בתוככם--לאחוזת־קבר. י ועפרון יושב, בתוך בני־חת; ויען עפרון החיתי את־אברהם באוזני בני־חת, לכול באי שער־עירו לאמור. יא לא־אדוני שמעני--השדה נתתי לך, והמערה אשר־בו לך נתתיה; לעיני בני־עמי נתתיה לך, קבור מתך. יב וישתחו, אברהם, לפני, עם הארץ. יג וידבר אל־עפרון באוזני עם־הארץ, לאמור, אך אם־אתה לו, שמעני: נתתי כסף השדה, קח ממני, ואקברה את־מתי, שמה. יד ויען עפרון את־אברהם, לאמור לו. טו אדוני שמעני, ארץ ארבע מאות שקל־כסף ביני ובינך מה־היא; ואת־מתך, קבור. טז וישמע אברהם, אל־עפרון, וישקול אברהם לעפרון, את־הכסף אשר דיבר באוזני בני־חת--ארבע מאות שקל כסף, עובר לסוחר. יז ויקם שדה עפרון, אשר במכפלה, אשר, לפני ממרא: השדה, והמערה אשר־בו, וכל־העץ אשר בשדה, אשר בכל־גבולו סביב. יח לאברהם למקנה, לעיני בני־חת, בכול, באי שער־עירו. יט ואחרי־כן קבר אברהם את־שרה אשתו, אל־מערת שדה המכפלה על־פני ממרא--היא חברון: בארץ, כנען. כ ויקם השדה והמערה אשר־בו, לאברהם--לאחוזת־קבר: מאת, בני־חת. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
בראשית - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ