תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק א

א בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ. ב והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על־פני תהום; ורוח אלוהים, מרחפת על־פני המים. ג ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי־אור. ד וירא אלוהים את־האור, כי־טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך. ה ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי־ערב ויהי־בוקר, יום אחד. {פ}

ו ויאמר אלוהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל, בין מים למים. ז ויעש אלוהים, את־הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע; ויהי־כן. ח ויקרא אלוהים לרקיע, שמיים; ויהי־ערב ויהי־בוקר, יום שני. {פ}

ט ויאמר אלוהים, ייקוו המים מתחת השמיים אל־מקום אחד, ותיראה, היבשה; ויהי־כן. י ויקרא אלוהים ליבשה ארץ, ולמקוה המים קרא ימים; וירא אלוהים, כי־טוב. יא ויאמר אלוהים, תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו, אשר זרעו־בו על־הארץ; ויהי־כן. יב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע, למינהו, ועץ עושה־פרי אשר זרעו־בו, למינהו; וירא אלוהים, כי־טוב. יג ויהי־ערב ויהי־בוקר, יום שלישי. {פ}

יד ויאמר אלוהים, יהי מאורות ברקיע השמיים, להבדיל, בין היום ובין הלילה; והיו לאותות ולמועדים, ולימים ושנים. טו והיו למאורות ברקיע השמיים, להאיר על־הארץ; ויהי־כן. טז ויעש אלוהים, את־שני המאורות הגדולים: את־המאור הגדול, לממשלת היום, ואת־המאור הקטון לממשלת הלילה, ואת הכוכבים. יז וייתן אותם אלוהים, ברקיע השמיים, להאיר, על־הארץ. יח ולמשול, ביום ובלילה, ולהבדיל, בין האור ובין החושך; וירא אלוהים, כי־טוב. יט ויהי־ערב ויהי־בוקר, יום רביעי. {פ}

כ ויאמר אלוהים--ישרצו המים, שרץ נפש חיה; ועוף יעופף על־הארץ, על־פני רקיע השמיים. כא ויברא אלוהים, את־התנינים הגדולים; ואת כל־נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם, ואת כל־עוף כנף למינהו, וירא אלוהים, כי־טוב. כב ויברך אותם אלוהים, לאמור: פרו ורבו, ומלאו את־המים בימים, והעוף, יירב בארץ. כג ויהי־ערב ויהי־בוקר, יום חמישי. {פ}

כד ויאמר אלוהים, תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו־ארץ, למינה; ויהי־כן. כה ויעש אלוהים את־חית הארץ למינה, ואת־הבהמה למינה, ואת כל־רמש האדמה, למינהו; וירא אלוהים, כי־טוב. כו ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובבהמה ובכל־הארץ, ובכל־הרמש, הרומש על־הארץ. כז ויברא אלוהים את־האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו: זכר ונקבה, ברא אותם. כח ויברך אותם, אלוהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ, וכבשוה; ורדו בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל־חיה, הרומשת על־הארץ. כט ויאמר אלוהים, הנה נתתי לכם את־כל־עשב זורע זרע אשר על־פני כל־הארץ, ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ, זורע זרע: לכם יהיה, לאוכלה. ל ולכל־חית הארץ ולכל־עוף השמיים ולכול רומש על־הארץ, אשר־בו נפש חיה, את־כל־ירק עשב, לאוכלה; ויהי־כן. לא וירא אלוהים את־כל־אשר עשה, והנה־טוב מאוד; ויהי־ערב ויהי־בוקר, יום השישי. {פ}