תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק נ

א וייפול יוסף, על-פני אביו; ויבך עליו, ויישק-לו. ב ויצו יוסף את-עבדיו את-הרופאים, לחנוט את-אביו; ויחנטו הרופאים, את-ישראל. ג וימלאו-לו ארבעים יום, כי כן ימלאו ימי החנוטים; ויבכו אותו מצריים, שבעים יום. ד ויעברו, ימי בכיתו, וידבר יוסף, אל-בית פרעה לאמור: אם-נא מצאתי חן, בעיניכם--דברו-נא, באוזני פרעה לאמור. ה אבי השביעני לאמור, הנה אנוכי מת--בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען, שמה תקברני; ועתה, אעלה-נא ואקברה את-אבי--ואשובה. ו ויאמר, פרעה: עלה וקבור את-אביך, כאשר השביעך. ז ויעל יוסף, לקבור את-אביו; ויעלו איתו כל-עבדי פרעה, זקני ביתו, וכול, זקני ארץ-מצריים. ח וכול בית יוסף, ואחיו ובית אביו: רק, טפם וצאנם ובקרם--עזבו, בארץ גושן. ט ויעל עימו, גם-רכב גם-פרשים; ויהי המחנה, כבד מאוד. י ויבואו עד-גורן האטד, אשר בעבר הירדן, ויספדו-שם, מספד גדול וכבד מאוד; ויעש לאביו אבל, שבעת ימים. יא וירא יושב הארץ הכנעני את-האבל, בגורן האטד, ויאמרו, אבל-כבד זה למצריים; על-כן קרא שמה, אביל מצריים, אשר, בעבר הירדן. יב ויעשו בניו, לו--כן, כאשר ציוום. יג וישאו אותו בניו, ארצה כנען, ויקברו אותו, במערת שדה המכפלה: אשר קנה אברהם את-השדה לאחוזת-קבר, מאת עפרון החיתי--על-פני ממרא. יד וישב יוסף מצריימה הוא ואחיו, וכל-העולים איתו לקבור את-אביו, אחרי, קוברו את-אביו. טו ויראו אחי-יוסף, כי-מת אביהם, ויאמרו, לו ישטמנו יוסף; והשב ישיב, לנו, את כל-הרעה, אשר גמלנו אותו. טז ויצוו, אל-יוסף לאמור: אביך ציווה, לפני מותו לאמור. יז כה-תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי-רעה גמלוך, ועתה שא נא, לפשע עבדי אלוהי אביך; ויבך יוסף, בדברם אליו. יח וילכו, גם-אחיו, וייפלו, לפניו; ויאמרו, הננו לך לעבדים. יט ויאמר אליהם יוסף, אל-תיראו: כי התחת אלוהים, אני. כ ואתם, חשבתם עליי רעה; אלוהים, חשבה לטובה, למען עשה כיום הזה, להחיות עם-רב. כא ועתה, אל-תיראו--אנוכי אכלכל אתכם, ואת-טפכם; וינחם אותם, וידבר על-ליבם. כב ויישב יוסף במצריים, הוא ובית אביו; ויחי יוסף, מאה ועשר שנים. כג וירא יוסף לאפריים, בני שילשים; גם, בני מכיר בן-מנשה--יולדו, על-ברכי יוסף. כד ויאמר יוסף אל-אחיו, אנוכי מת; ואלוהים פקוד יפקוד אתכם, והעלה אתכם מן-הארץ הזאת, אל-הארץ, אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקוב. כה וישבע יוסף, את-בני ישראל לאמור: פקוד יפקוד אלוהים אתכם, והעליתם את-עצמותיי מזה. כו וימת יוסף, בן-מאה ועשר שנים; ויחנטו אותו, ויישם בארון במצריים. {ש}