תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ח

א ויזכור אלוהים, את־נוח, ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה, אשר איתו בתיבה; ויעבר אלוהים רוח על־הארץ, וישוכו המים. ב וייסכרו מעיינות תהום, וארובות השמיים; וייכלא הגשם, מן־השמיים. ג וישובו המים מעל הארץ, הלוך ושוב; ויחסרו המים--מקצה, חמישים ומאת יום. ד ותנח התיבה בחודש השביעי, בשבעה־עשר יום לחודש, על, הרי אררט. ה והמים, היו הלוך וחסור, עד, החודש העשירי; בעשירי באחד לחודש, נראו ראשי ההרים. ו ויהי, מקץ ארבעים יום; ויפתח נוח, את־חלון התיבה אשר עשה. ז וישלח, את־העורב; וייצא יצוא ושוב, עד־יבושת המים מעל הארץ. ח וישלח את־היונה, מאיתו--לראות הקלו המים, מעל פני האדמה. ט ולא־מצאה היונה מנוח לכף־רגלה, ותשב אליו אל־התיבה--כי־מים, על־פני כל־הארץ; וישלח ידו וייקחהא, ויבא אותה אליו אל־התיבה. י ויחל עוד, שבעת ימים אחרים; ויוסף שלח את־היונה, מן־התיבה. יא ותבוא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה־זית טרף בפיה; ויידע נוח, כי־קלו המים מעל הארץ. יב וייחל עוד, שבעת ימים אחרים; וישלח, את־היונה, ולא־יספה שוב־אליו, עוד. יג ויהי באחת ושש־מאות שנה, בראשון באחד לחודש, חרבו המים, מעל הארץ; ויסר נוח, את־מכסה התיבה, וירא, והנה חרבו פני האדמה. יד ובחודש, השני, בשבעה ועשרים יום, לחודש--יבשה, הארץ. {ס}

טו וידבר אלוהים, אל־נוח לאמור. טז צא, מן־התיבה--אתה, ואשתך ובניך ונשי־בניך איתך. יז כל־החיה אשר־איתך מכל־בשר, בעוף ובבהמה ובכל־הרמש הרומש על־הארץ--היצא איתך; ושרצו בארץ, ופרו ורבו על־הארץ. יח וייצא־נוח; ובניו ואשתו ונשי־בניו, איתו. יט כל־החיה, כל־הרמש וכל־העוף, כול, רומש על־הארץ--למשפחותיהם, יצאו מן־התיבה. כ וייבן נוח מזבח, ליהוה; וייקח מכול הבהמה הטהורה, ומכול העוף הטהור, ויעל עולות, במזבח. כא וירח יהוה, את־ריח הניחוח, ויאמר יהוה אל־ליבו לא־אוסיף לקלל עוד את־האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו; ולא־אוסיף עוד להכות את־כל־חי, כאשר עשיתי. כב עוד, כל־ימי הארץ: זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף, ויום ולילה--לא ישבותו.