תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
בראשית - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
א ויזכור אלוהים, את-נוח, ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה, אשר איתו בתיבה; ויעבר אלוהים רוח על-הארץ, וישוכו המים. ב וייסכרו מעיינות תהום, וארובות השמיים; וייכלא הגשם, מן-השמיים. ג וישובו המים מעל הארץ, הלוך ושוב; ויחסרו המים--מקצה, חמישים ומאת יום. ד ותנח התיבה בחודש השביעי, בשבעה-עשר יום לחודש, על, הרי אררט. ה והמים, היו הלוך וחסור, עד, החודש העשירי; בעשירי באחד לחודש, נראו ראשי ההרים. ו ויהי, מקץ ארבעים יום; ויפתח נוח, את-חלון התיבה אשר עשה. ז וישלח, את-העורב; וייצא יצוא ושוב, עד-יבושת המים מעל הארץ. ח וישלח את-היונה, מאיתו--לראות הקלו המים, מעל פני האדמה. ט ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה, ותשב אליו אל-התיבה--כי-מים, על-פני כל-הארץ; וישלח ידו וייקחהא, ויבא אותה אליו אל-התיבה. י ויחל עוד, שבעת ימים אחרים; ויוסף שלח את-היונה, מן-התיבה. יא ותבוא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה-זית טרף בפיה; ויידע נוח, כי-קלו המים מעל הארץ. יב וייחל עוד, שבעת ימים אחרים; וישלח, את-היונה, ולא-יספה שוב-אליו, עוד. יג ויהי באחת ושש-מאות שנה, בראשון באחד לחודש, חרבו המים, מעל הארץ; ויסר נוח, את-מכסה התיבה, וירא, והנה חרבו פני האדמה. יד ובחודש, השני, בשבעה ועשרים יום, לחודש--יבשה, הארץ. {ס}
טו וידבר אלוהים, אל-נוח לאמור. טז צא, מן-התיבה--אתה, ואשתך ובניך ונשי-בניך איתך. יז כל-החיה אשר-איתך מכל-בשר, בעוף ובבהמה ובכל-הרמש הרומש על-הארץ--היצא איתך; ושרצו בארץ, ופרו ורבו על-הארץ. יח וייצא-נוח; ובניו ואשתו ונשי-בניו, איתו. יט כל-החיה, כל-הרמש וכל-העוף, כול, רומש על-הארץ--למשפחותיהם, יצאו מן-התיבה. כ וייבן נוח מזבח, ליהוה; וייקח מכול הבהמה הטהורה, ומכול העוף הטהור, ויעל עולות, במזבח. כא וירח יהוה, את-ריח הניחוח, ויאמר יהוה אל-ליבו לא-אוסיף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו; ולא-אוסיף עוד להכות את-כל-חי, כאשר עשיתי. כב עוד, כל-ימי הארץ: זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף, ויום ולילה--לא ישבותו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
בראשית - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ