תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק יח

א ויירא אליו יהוה, באילוני ממרא; והוא יושב פתח־האוהל, כחום היום. ב ויישא עיניו, וירא, והנה שלושה אנשים, ניצבים עליו; וירא, וירץ לקראתם מפתח האוהל, וישתחו, ארצה. ג ויאמר: אדוניי, אם־נא מצאתי חן בעיניך--אל־נא תעבור, מעל עבדך. ד יוקח־נא מעט־מים, ורחצו רגליכם; והישענו, תחת העץ. ה ואקחה פת־לחם וסעדו ליבכם, אחר תעבורו--כי־על־כן עברתם, על־עבדכם; ויאמרו, כן תעשה כאשר דיברת. ו וימהר אברהם האוהלה, אל־שרה; ויאמר, מהרי שלוש סאים קמח סולת--לושי, ועשי עוגות. ז ואל־הבקר, רץ אברהם; וייקח בן־בקר רך וטוב, וייתן אל־הנער, וימהר, לעשות אותו. ח וייקח חמאה וחלב, ובן־הבקר אשר עשה, וייתן, לפניהם; והוא־עומד עליהם תחת העץ, ויאכלו. ט ויאמרו אליו, איה שרה אשתך; ויאמר, הנה באוהל. י ויאמר, שוב אשוב אליך כעת חיה, והנה־בן, לשרה אשתך; ושרה שומעת פתח האוהל, והוא אחריו. יא ואברהם ושרה זקנים, באים בימים; חדל להיות לשרה, אורח כנשים. יב ותצחק שרה, בקרבה לאמור: אחרי בלותי הייתה־לי עדנה, ואדוני זקן. יג ויאמר יהוה, אל־אברהם: למה זה צחקה שרה לאמור, האף אומנם אלד--ואני זקנתי. יד הייפלא מיהוה, דבר; למועד אשוב אליך, כעת חיה--ולשרה בן. טו ותכחש שרה לאמור לא צחקתי, כי יראה; ויאמר לא, כי צחקת. טז ויקומו משם האנשים, וישקיפו על־פני סדום; ואברהם--הולך עימם, לשלחם. יז ויהוה, אמר: המכסה אני מאברהם, אשר אני עושה. יח ואברהם--היה יהיה לגוי גדול, ועצום; ונברכו־בו--כול, גויי הארץ. יט כי ידעתיו, למען אשר יצווה את־בניו ואת־ביתו אחריו, ושמרו דרך יהוה, לעשות צדקה ומשפט--למען, הביא יהוה על־אברהם, את אשר־דיבר, עליו. כ ויאמר יהוה, זעקת סדום ועמורה כי־רבה; וחטאתם--כי כבדה, מאוד. כא ארדה־נא ואראה, הכצעקתה הבאה אליי עשו כלה; ואם־לא, אדעה. כב ויפנו משם האנשים, וילכו סדומה; ואברהם--עודנו עומד, לפני יהוה. כג וייגש אברהם, ויאמר: האף תספה, צדיק עם־רשע. כד אוליי יש חמישים צדיקים, בתוך העיר; האף תספה ולא־תישא למקום, למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה. כה חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם־רשע, והיה כצדיק, כרשע; חלילה לך--השופט כל־הארץ, לא יעשה משפט. כו ויאמר יהוה, אם־אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר--ונשאתי לכל־המקום, בעבורם. כז ויען אברהם, ויאמר: הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדוניי, ואנוכי עפר ואפר. כח אוליי יחסרון חמישים הצדיקים, חמישה--התשחית בחמישה, את־כל־העיר; ויאמר, לא אשחית, אם־אמצא שם, ארבעים וחמישה. כט ויוסף עוד לדבר אליו, ויאמר, אוליי יימצאון שם, ארבעים; ויאמר לא אעשה, בעבור הארבעים. ל ויאמר אל־נא ייחר לאדוניי, ואדברה--אוליי יימצאון שם, שלושים; ויאמר לא אעשה, אם־אמצא שם שלושים. לא ויאמר, הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדוניי--אוליי יימצאון שם, עשרים; ויאמר לא אשחית, בעבור העשרים. לב ויאמר אל־נא ייחר לאדוניי, ואדברה אך־הפעם--אוליי יימצאון שם, עשרה; ויאמר לא אשחית, בעבור העשרה. לג וילך יהוה--כאשר כילה, לדבר אל־אברהם; ואברהם, שב למקומו.