תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק יח

א ויירא אליו יהוה, באילוני ממרא; והוא יושב פתח-האוהל, כחום היום. ב ויישא עיניו, וירא, והנה שלושה אנשים, ניצבים עליו; וירא, וירץ לקראתם מפתח האוהל, וישתחו, ארצה. ג ויאמר: אדוניי, אם-נא מצאתי חן בעיניך--אל-נא תעבור, מעל עבדך. ד יוקח-נא מעט-מים, ורחצו רגליכם; והישענו, תחת העץ. ה ואקחה פת-לחם וסעדו ליבכם, אחר תעבורו--כי-על-כן עברתם, על-עבדכם; ויאמרו, כן תעשה כאשר דיברת. ו וימהר אברהם האוהלה, אל-שרה; ויאמר, מהרי שלוש סאים קמח סולת--לושי, ועשי עוגות. ז ואל-הבקר, רץ אברהם; וייקח בן-בקר רך וטוב, וייתן אל-הנער, וימהר, לעשות אותו. ח וייקח חמאה וחלב, ובן-הבקר אשר עשה, וייתן, לפניהם; והוא-עומד עליהם תחת העץ, ויאכלו. ט ויאמרו אליו, איה שרה אשתך; ויאמר, הנה באוהל. י ויאמר, שוב אשוב אליך כעת חיה, והנה-בן, לשרה אשתך; ושרה שומעת פתח האוהל, והוא אחריו. יא ואברהם ושרה זקנים, באים בימים; חדל להיות לשרה, אורח כנשים. יב ותצחק שרה, בקרבה לאמור: אחרי בלותי הייתה-לי עדנה, ואדוני זקן. יג ויאמר יהוה, אל-אברהם: למה זה צחקה שרה לאמור, האף אומנם אלד--ואני זקנתי. יד הייפלא מיהוה, דבר; למועד אשוב אליך, כעת חיה--ולשרה בן. טו ותכחש שרה לאמור לא צחקתי, כי יראה; ויאמר לא, כי צחקת. טז ויקומו משם האנשים, וישקיפו על-פני סדום; ואברהם--הולך עימם, לשלחם. יז ויהוה, אמר: המכסה אני מאברהם, אשר אני עושה. יח ואברהם--היה יהיה לגוי גדול, ועצום; ונברכו-בו--כול, גויי הארץ. יט כי ידעתיו, למען אשר יצווה את-בניו ואת-ביתו אחריו, ושמרו דרך יהוה, לעשות צדקה ומשפט--למען, הביא יהוה על-אברהם, את אשר-דיבר, עליו. כ ויאמר יהוה, זעקת סדום ועמורה כי-רבה; וחטאתם--כי כבדה, מאוד. כא ארדה-נא ואראה, הכצעקתה הבאה אליי עשו כלה; ואם-לא, אדעה. כב ויפנו משם האנשים, וילכו סדומה; ואברהם--עודנו עומד, לפני יהוה. כג וייגש אברהם, ויאמר: האף תספה, צדיק עם-רשע. כד אוליי יש חמישים צדיקים, בתוך העיר; האף תספה ולא-תישא למקום, למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה. כה חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם-רשע, והיה כצדיק, כרשע; חלילה לך--השופט כל-הארץ, לא יעשה משפט. כו ויאמר יהוה, אם-אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר--ונשאתי לכל-המקום, בעבורם. כז ויען אברהם, ויאמר: הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדוניי, ואנוכי עפר ואפר. כח אוליי יחסרון חמישים הצדיקים, חמישה--התשחית בחמישה, את-כל-העיר; ויאמר, לא אשחית, אם-אמצא שם, ארבעים וחמישה. כט ויוסף עוד לדבר אליו, ויאמר, אוליי יימצאון שם, ארבעים; ויאמר לא אעשה, בעבור הארבעים. ל ויאמר אל-נא ייחר לאדוניי, ואדברה--אוליי יימצאון שם, שלושים; ויאמר לא אעשה, אם-אמצא שם שלושים. לא ויאמר, הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדוניי--אוליי יימצאון שם, עשרים; ויאמר לא אשחית, בעבור העשרים. לב ויאמר אל-נא ייחר לאדוניי, ואדברה אך-הפעם--אוליי יימצאון שם, עשרה; ויאמר לא אשחית, בעבור העשרה. לג וילך יהוה--כאשר כילה, לדבר אל-אברהם; ואברהם, שב למקומו.