תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ט

א ויברך אלוהים, את-נוח ואת-בניו; ויאמר להם פרו ורבו, ומלאו את-הארץ. ב ומוראכם וחיתכם, יהיה, על כל-חית הארץ, ועל כל-עוף השמיים; בכול אשר תרמוש האדמה ובכל-דגי הים, בידכם ניתנו. ג כל-רמש אשר הוא-חי, לכם יהיה לאוכלה: כירק עשב, נתתי לכם את-כול. ד אך-בשר, בנפשו דמו לא תאכלו. ה ואך את-דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל-חיה אדרשנו; ומיד האדם, מיד איש אחיו--אדרוש, את-נפש האדם. ו שופך דם האדם, באדם דמו יישפך: כי בצלם אלוהים, עשה את-האדם. ז ואתם, פרו ורבו; שרצו בארץ, ורבו-בה. {ס}

ח ויאמר אלוהים אל-נוח, ואל-בניו איתו לאמור. ט ואני, הנני מקים את-בריתי איתכם, ואת-זרעכם, אחריכם. י ואת כל-נפש החיה אשר איתכם, בעוף בבהמה ובכל-חית הארץ איתכם; מכול יוצאי התיבה, לכול חית הארץ. יא והקימותי את-בריתי איתכם, ולא-ייכרת כל-בשר עוד ממי המבול; ולא-יהיה עוד מבול, לשחת הארץ. יב ויאמר אלוהים, זאת אות-הברית אשר-אני נותן ביני וביניכם, ובין כל-נפש חיה, אשר איתכם--לדורות, עולם. יג את-קשתי, נתתי בענן; והייתה לאות ברית, ביני ובין הארץ. יד והיה, בענני ענן על-הארץ, ונראתה הקשת, בענן. טו וזכרתי את-בריתי, אשר ביני וביניכם, ובין כל-נפש חיה, בכל-בשר; ולא-יהיה עוד המים למבול, לשחת כל-בשר. טז והייתה הקשת, בענן; וראיתיה, לזכור ברית עולם, בין אלוהים, ובין כל-נפש חיה בכל-בשר אשר על-הארץ. יז ויאמר אלוהים, אל-נוח: זאת אות-הברית, אשר הקימותי, ביני, ובין כל-בשר אשר על-הארץ. {פ}

יח ויהיו בני-נוח, היוצאים מן-התיבה--שם, וחם ויפת; וחם, הוא אבי כנען. יט שלושה אלה, בני-נוח; ומאלה, נפצה כל-הארץ. כ ויחל נוח, איש האדמה; וייטע, כרם. כא ויישת מן-היין, וישכר; ויתגל, בתוך אוהלו. כב וירא, חם אבי כנען, את, ערוות אביו; ויגד לשני-אחיו, בחוץ. כג וייקח שם ויפת את-השמלה, וישימו על-שכם שניהם, וילכו אחורנית, ויכסו את ערוות אביהם; ופניהם, אחורנית, וערוות אביהם, לא ראו. כד וייקץ נוח, מיינו; ויידע, את אשר-עשה לו בנו הקטן. כה ויאמר, ארור כנען: עבד עבדים, יהיה לאחיו. כו ויאמר, ברוך יהוה אלוהי שם; ויהי כנען, עבד למו. כז יפת אלוהים ליפת, וישכון באוהלי-שם; ויהי כנען, עבד למו. כח ויחי-נוח, אחר המבול, שלוש מאות שנה, וחמישים שנה. כט ויהיו, כל-ימי-נוח, תשע מאות שנה, וחמישים שנה; וימות. {פ}